ביאור:ה' בשמות ירושלים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו" (ירמיה, כג', 6).

צדקנו

ההפסק הוא אחרי ה', כך שאין לקרוא - "וזה שמו אשר יקראו - 'ה' צדקנו'", אלא - "וזה שמו אשר יקראו ה' - 'צדקנו'", וזו היא נקודה מהותית ביותר. וכך הוא גם בירמיה, לג', 16, ביחס לירושלים - "וזה אשר יקרא לה ה' - 'צדקנו'". אבל בסוף יחזקאל (מח', 35) נאמר - "ושם העיר מיום ה' שמה" וגם שם הפסק אחרי ה', ושם נקדו שמה בקמץ ולא בפתח, ואולי זה תיקון סופרים.

ה' צדקנו

"מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" (תהילים, קיח', 5).

מעניין, שהחכמים קוראים לה' 'המקום' וסיומת 'יה' בעברית באמת מציינת שם-מקום. כך במקומות קטנים - נגריה, סנדלריה, כך בערים - נתניה, הרצליה, וכך במדינות - הונגריה, איטליה.

וה' נקרא בפיהם גם 'השם' ומלבד היותו 'השם המפורש' בעצמו, הרי הוא גם נמצא בשמות בני-אדם, בסיומת, כמו - גדליה, ישעיהו, ובתחילית, כמו - יורם, יהואש.

אולי אם כך יש להבין את הפסוק "וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו" כשילוב מעין זה.

ואולי הוא אפילו רמז לצדקיה? השערה בלבד היא זו.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1123_2