ביאור:ה' בשמות ירושלים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
"וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו" (ירמיה, כג', 6).
צדקנו
[עריכה]ההפסק הוא אחרי ה', כך שאין לקרוא - "וזה שמו אשר יקראו - 'ה' צדקנו'", אלא - "וזה שמו אשר יקראו ה' - 'צדקנו'", וזו היא נקודה מהותית ביותר. וכך הוא גם בירמיה, לג', 16, ביחס לירושלים - "וזה אשר יקרא לה ה' - 'צדקנו'". אבל בסוף יחזקאל (מח', 35) נאמר - "ושם העיר מיום ה' שמה" וגם שם הפסק אחרי ה', ושם נקדו שמה בקמץ ולא בפתח, ואולי זה תיקון סופרים.
ה' צדקנו
[עריכה]"מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" (תהילים, קיח', 5).
מעניין, שהחכמים קוראים לה' 'המקום' וסיומת 'יה' בעברית באמת מציינת שם-מקום. כך במקומות קטנים - נגריה, סנדלריה, כך בערים - נתניה, הרצליה, וכך במדינות - הונגריה, איטליה.
וה' נקרא בפיהם גם 'השם' ומלבד היותו 'השם המפורש' בעצמו, הרי הוא גם נמצא בשמות בני-אדם, בסיומת, כמו - גדליה, ישעיהו, ובתחילית, כמו - יורם, יהואש.
אולי אם כך יש להבין את הפסוק "וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו" כשילוב מעין זה.
ואולי הוא אפילו רמז לצדקיה? השערה בלבד היא זו.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1123_2