(שמות ב ד): "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"

ע"פ הפשט הפסוק ברור - מרים, אחותו של משה, ניצבה (עמדה) על שפת היאור, רחוק מהמקום שבו שטה תיבתו של משה, כדי להשגיח עליו.

אולם הפסוק משתמש במילה ייחודית - לדעה (במקום לדעת), וכאן נפתח פתח לדרשה...

המילה דֵעָה מופיעה ב-4 פסוקים נוספים, וכולם קשורים באופן כלשהו למצב המתואר בפסוקנו:

• (ישעיהו יא ט): "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה', כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"- רמז למשה, שהושם במי הים, כדי שהמצרים לא ישחיתו אותו.
• (ישעיהו כח ט): "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה? גְּמוּלֵי מֵחָלָב, עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם"( פירוט ) - רמז למשה, שהיה תינוק, ואמו נאלצה לנתק אותו משדיה ולשים אותו ביאור.
• (ירמיהו ג טו): "וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל"- רמז למשה, שעתיד להיות רועה צאן ולהגיע אל הר ה', (שמות ג א): "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה", ואחר-כך גם רועה של עם ישראל, (ישעיהו סג יא): "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ , אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֶת רֹעֵי צֹאנוֹ , אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֵת רוּחַ קָדְשׁוֹ"
• (תהלים עג יא): "וְאָמְרוּ: אֵיכָה יָדַע אֵל, וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן?"- כך שואלים בני ישראל הרואים את הצלחת הרשעים, ותמהים, איך ייתכן שה' יודע על כך ואינו מתערב? שאלה שבוודאי הטרידה גם את בני ישראל במצרים.

שילוב של ארבעת הפסוקים האלה, מאפשר להבין את המשמעות העמוקה באירועים שקרו למשה כתינוק: הוא הועתק משדי אימו ונשלח אל מי הים בתיבה, כדי שיהיה תחת השגחה ישירה של ה', שהרי הוא עתיד לרעות את עם ישראל ולתת לו תורה (לוחות הברית - שגם הם היו בתיבה; ובנוסף, תיבה היא גם כינוי למילה) שתמלא את העולם בדעה את ה', כמים לים מכסים (ע"פ גליה).