קהלת ז כט: " "לבד ראה זה מצאתי,"

"אשר עשה האלהים את האדם ישר,"

"והמה בקשו חשבנות רבים" "

מה משמעות הפסוק?

1. ייתכן שהפסוק מתאר את הקלקול הרוחני של האדם: ה' עשה את האדם הראשון ישר , פשוט ונאמן לה', וכאשר נבראה האישה, והם נעשו שניים, המה - השניים - ביקשו חשבונות רבים , להתחכם ולעבור על דבר ה'. והפסוק מתאים לקטע, המדבר (לפי אחד הפירושים) על הנזקים שב ריבוי נשים (רש"י) . המילה " והמה " מנוגדת למילה " האדם ": כשהיה רק אדם אחד ("האדם") הוא היה ישר, וכשהיו שנים ("והמה") הם ביקשו חישבונות רבים.

• אולם, אילו זו היתה הכוונה, היה ראוי להשתמש במילים אחרות להבלטת הניגוד, שהרי המילה "האדם" מציינת גם את האישה בראשית ה ב: " "זכר ונקבה בראם, ויברך אתם, ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" "); למשל, היה ראוי לכתוב "אשר עשה הא-להים את האיש ישר, וכשנבראה האישה, המה ביקשו חישבונות רבים".

2.  ייתכן שהפסוק מתאר את הקלקול הרוחני של האנושות, אך הוא אינו "מאשים" דווקא את האישה, אלא את כל בני האדם; המילה " האדם " מתייחסת למין האנושי בכלל (לא דווקא לאדם הראשון), והמילה " והמה " מנוגדת ל" הא-להים ": בעוד שהא-להים עשה את בני האדם ישרים, בצלמו ובדמותו, המה - בני האדם - חיפשו מחשבות ותחבולות איך לעבור על דברי ה', או - חשבו מחשבות ודמיונות של חטא שהביאו אותם לידי עבירה. והפסוק מתאים לקטע, המדבר (לפי אחד הפירושים) על  גורמי הירידה הרוחנית של האנושות ( רשב"ם , ר' יוסף קרא ; ר' ישעיה מטרני ) .