מיכיהו בן ימלה ניבא לאחאב מלך ישראל שימות במלחמה, ואחאב ציווה:

מלכים א כב כז: " "ואמרת כה אמר המלך: 'שימו את זה בית הכלא, והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ, עד באי בשלום'" " (וכן דברי הימים ב יח כו.

1. מקובל לפרש לחם לחץ ומים לחץ = אוכל ושתיה בכמות מצומצמת: " "לחם לחץ ... בדוחק, רק די החיות נפשו... בצמצום" " ( מצודות ) . לפי זה, אחאב כבר העניש את הנביא, על כך שניבא לו רעה, בעינויי רעב.

• אולם, לא מסתבר שאחאב יעניש באכזריות את הנביא שהוזמן על-ידי בעל בריתו - יהושפט מלך יהודה. הוא בסך-הכל עשה מה שביקשו ממנו לעשות - לנבא.

2. אולם, השורש לחץ בלשון המקרא אף פעם לא מציין כמות מועטה, אלא שיעבוד, למשל שמות ג ט: " "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם" " ( פירוט ), שמות כב כ: " "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" ", ועוד. לפי זה, לחם לחץ ומים לחץ = אוכל ושתיה כמו שנותנים לעבדים. אחאב אמר אותו הדבר במילים שונות - " שימו את זה בית הכלא ", ובבית הכלא האכילו אותו כמו שמאכילים את האסירים והעבדים - ב" לחם לחץ ומים לחץ " (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב") .