(ירמיהו מב י): "אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת - וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ; כִּי נִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם."

" אם למרות כל האסונות תישארו ותשבו ותגורו בארץ ישראל - אבנה אתכם בארץ ולא אהרוס עוד; אנטע אתכם בארץ ולא אתוש (אעקור) עוד; כי ניחמתי (החלטתי לשנות) את הרעה אשר עשיתי לכם.

שלושה אסונות באו על בני יהודה בזה אחר זה: גלות יהויכין, חורבן בית המקדש, ורצח גדליה בן אחיקם שהופקד ע"י הבבלים. לאחר הרצח, היה חשש כבד שהבבלים יבואו לנקום, וישמידו את שארית הפליטה. לכן היהודים הנשארים תכננו לרדת למצרים. אבל ה' שלח את ירמיהו שיגיד להם להישאר. הנבואה מדהימה בעוצמתה: למרות כל האסונות שעברו על יהודה, עדיין התגובה הנכונה היא להישאר בארץ! "אם שוב תשבו בארץ הזאת - ובניתי אתכם במלכות והנהגה, ונטעתי אתכם בריבוי עם, כי נחמתי על הרעה ורוצה אני שיהיה שארית בארץ ואחרית ותקוה" ( מלבי"ם ) .

הפרשה המספרת על רצח גדליה מתחילה שני פרקים קודם, ב (ירמיהו מ א): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'..."( פירוט ). ובכל הפרקים הללו, הפעם היחידה שנמצא דבר ה' אל ירמיהו היא בפסוק שלנו. מכאן, שכל מטרת הפרשה היא ללמדנו את המסר הזה: להישאר בארץ ישראל ולא להתייאש.

למרבה הצער, בני יהודה לא שמעו בקול ה' וירדו למצרים. הארץ חרבה ושממה, ונשארה שוממה עוד 52 שנה, עד לשיבת ציון בימי זרובבל.

ניחמתי  - מהשורש נחם, שעניינו שינה דפוס-פעולה קודם . עד עכשיו, ה' עסק בהרס החברה המושחתת שהתפתחה ביהודה; עכשיו ההרס הסתיים, המטרה הושגה, וה' משנה את דפוס-הפעולה שלו ומתחיל לבנות חברה חדשה.