קטגוריה:דברים יז ט
נוסח המקרא
ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃
וּ/בָאתָ֗ אֶל־הַ/כֹּהֲנִים֙ הַ/לְוִיִּ֔ם וְ/אֶל־הַ/שֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּ/יָּמִ֣ים הָ/הֵ֑ם וְ/דָרַשְׁתָּ֙ וְ/הִגִּ֣ידוּ לְ/ךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַ/מִּשְׁפָּֽט׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתֵיתֵי לְוָת כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי וּלְוָת דַּיָּינָא דִּיהֵי בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְתִתְבַּע וִיחַוּוֹן לָךְ יָת פִּתְגָמָא דְּדִינָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתֵיתוּן לְוַת כַּהֲנַיָא דְמִשֵּׁבֶט לֵוִי וּלְוַת דַּיָּינָא דִי יְהֵי בְיוֹמַיָא הָאִינוּן וְתִתְבְּעוּן מִנְהוֹן וִיחַוּוּן לְכוֹן יַת הִלְכַת דִּינָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֲפִלּוּ אֵינוֹ כִּשְׁאָר שׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ; אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (ספרי קנג; ר"ה כ"ה ע"ב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ובאת . לרבות בית דין שביבנה.
אל הכהנים הלוים . מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולוים.
יכול (מצוה) אם אין בו, יהיה פסול? תלמוד לומר ואל השופט , אף על פי שאין בו כהנים ולוים - כשר.
כא.
אשר יהיה בימים ההם . (ר"ה כה וש"נ) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי תעלה על דעתך, שאדם הולך אצל שופט שלא נמצא בימיו? אלא שופט שהוא כשר (ומוחזק) באותן הימים. היה קרוב ונתרחק - כשר. [דבר אחר, אין לך אלא שופט שבימיך.] וכן הוא אומר (קהלת ז) אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה .
ודרשת והגידו לך את דבר המשפט . אלו דקדוקי משפט.
מלבי"ם - התורה והמצוה
כ.
ובאת אל הכהנים הלוים . כבר בארנו ( שפטים יט ) שמציין בזה, הב"ד שיושבים על פתח העזרה. ומדרגתם כמדרגת ב"ד שביבנה, שאין חייב מיתה על המראתם (מל' ממרה) . בכ"ז אם אמרו לו, מצוה לשמוע בקולם, וה"ה בקול ב"ד שביבנה.
ומ"ש אל הכהנים הלוים , מלמד שמצוה שימצאו בין הסנהדרין כהנים ולוים, שהם נקבעו בעצם, להורות וללמד. כמ"ש יורו משפטיך ליעקב (דברים לג), כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיה יח) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב). ובכ"ז אינו מעכב בדיעבד, דהא כתיב ואל השופט , שפירושו - או אל השופט.
כא.
אשר יהיה בימים ההם . מ"ש "ריה"ג" נזכר בסנהדרין כח.
ומ"ש "ד"א” כן הגיה הגר"א, נזכר בר"ה כה.
ומ"ש “ את דבר המשפט ” ולא אמר "את המשפט", מציין שלא לבד המשפט עצמו, כי גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו צריך לדרוש מפיהם.
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
שופט ומלך לעומת כהן ונביא
על-פי התורה ישנם שני מוסדות שלטון:
- השופט הגדול,
- והכהן הגדול.
זאת על-פי הדברים המופיעים בפרשת שופטים:
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם,
ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז ט).
על-פי פשט המקרא מלך ושופט הם בעלי אותו תפקיד; עד ייסודה של המלכות בישראל, בידי שאול, השופט היה זה שמנהיג את העם (גם אם לא תמיד היה זה כל העם). אבל מהרגע שהחלה המלכות, המלך החליף את תפקידו. המלך הוא השופט העליון, הוא אב בית הדין הגדול.
אם כך, נראה שהמשפט מגיע גם מבית הדין הגדול - השופטים (והמלך), וגם מהמקדש - הכהנים והלוים. נשאלת השאלה מה ההבדל בניהם? למה צריך שני סוגי מוסדות לאותו תפקיד?
1. ייתכן שההבדל הוא בין שאלות גדולות אשר מגיעות לסנהדרין, לעומת שאלות הלכתיות פשוטות אשר הכהנים הלוים מורים לעם, כפי שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". (ע"פ הר"ן) .
2. ייתכן שההבדל הוא בין עניינים שבין אדם למקום, שהם באחריות הכהן, לבין עניינים שבין אדם לחברו, שהם באחריות השופט (ע"פ מלבי"ם?) .
3. ייתכן שההבדל הוא בין תורה שבכתב, שהיא באחריות הכהנים שהתמנו לשמור על ספר התורה המקורי בקודש הקודשים, לבין תורה שבעל פה, שהיא באחריות השופטים בסנהדרין (נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על-פי התורה , כרך א, הערת שוליים באחד הפרקים הראשונים)
4. וייתכן שההבדל הוא בין הוראה לבין שפיטה (צחי צויג)
- הכהנים והלויים היו אחראים על חינוך העם. הם גם היו מלמדים תורה, והיו הגוף היחידי האחראי לשמירתה והעברתה מדור לדור. הדבר בא לידי ביטוי סמלי בכך שהתורה האותנטית ביותר מוחזקת בבית המקדש, וכך גם העדות.
- לעומתם, השופטים אחראים לשפוט את העם על-פי התורה שאותה מורים הכהנים-הלויים. יתכן שלשופטים יש גם את התפקיד של הפירוש הסופי של התורה עם המציאות של אותו דור. המלך - השופט העליון - הוא זה שאמור ליישם את התורה שאותה הוא מקבל מהכהן הגדול בהנהגת המדינה. למלך יש את הסמכות לפרש אותה הלכה למעשה על-פי התנאים הפוליטים שמולם הוא מתמודד. הכהן אינו אחראי לבקר אותו אם המלך אינו ממש הולך בדרך התורה, אלא זהו תפקידו של הנביא.
לסיכום, עיקר ההפרדה בין השופטים לכהנים, הוא בין הוראה לבין שפיטה.
תוספת:
- ראשית מופיע לנו בפרשת יתרו עניין השופטים, אשר חוזר גם בפרשת דברים. השופטים מטרתם היא לשפוט את העם, בין איש ובין רעהו. אין זה מתפקידם לפסוק הלכות, אלא לשפוט על-פי ההלכה.
- הכהנים הלווים שומרים על התורה, ומורים אותה לעם. הם גם מורים מה היא ההלכה, כאשר השופטים אינם יודעים אותה.
- הנביא מנהיג את העם. צריך איש אשר רוח בו כדי להנהיג את העם. רואים זאת בשופטים, בשמואל, ובשאול ודוד. אצל המלכים היו נביאים גדולים מהם, אצל השופטים זה לא כל כך ברור. אבל נראה שאין בעיה שהמנהיג - השופט או המלך - יהיו גם נביאים, ואולי זה אף רצוי.
- יתכן ששבעים הזקנים בפרשת בהעלתך הם אותם שופטים שמונו בפרשת יתרו. יש הרבה קשרים בין שתי הפרשות (החזרת ציפורה והדיבורים אודות האשה הכושית, יתרו בא וחובב בן רעואל עוזב. יתכן שסיפור יתרו קרה שנה לאחר מעמד הר סיני). אבל בעניין השופטים אנחנו יודעים שזו היתה מערכת הירארכית, של שרי עשרות, חמישים, מאות ואלפים, ולא כתוב שבראשם עמדו 70 שופטים.
לכן גם הנהגת העם וגם שפיטת העם לא תלויות במקום כמו שהוראת התורה תלויה בו. גם שופט תלוי בו כאשר הוא צריך לתת פסק דין תקדימי, ולשם כך הוא חייב להתייעץ עם הכהן הגדול.
לעיין הניסוח של *או*, כלומר או שופט או כהן, אפשר להציע פתרון כזה:
- ישנן בעיות בין נגע לנגע , שבעניין זה רק הכהנים פוסקים,
- ישנן בעיות בין דם לדם , שיתכן שהכוונה לעניין שבין אדם לחבירו, ואז מספיק שהשופט הגדול יפסוק,
- וישנן עניינים בין דין לדין , כאשר לא ברור מה בדיוק הדין, ולכן צריך שיתוף פעולה בין הכהנים הלווים ולבין השופט הגדול.
אגב, ישנן דעות שונות בפירוש הפסוקים של 'כי יפלא ממך', החל מחז"ל ועד לימינו. בסנהדרין נ"ב כתוב: "בזמן שיש כהן – יש משפט, בזמן שאין כהן – אין משפט" . המסקנה של אלו שגורסים שבית הדין הגדול תלוי במקום, היא שהחיוב בימינו לשמוע לבתי הדין הוא מתוקף המצווה " אחרי רבים להטות ". אוסף מקורות לנושא זה ניתן לקרוא ב: www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/samhut-2.htm
ראו גם: ממי צריך לבקש הדרכה?
מקורות
על-פי מאמר של ע"פ יצחק צויג שפורסם לראשונה בפורום נח"ת אלול ה'תשס"ג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-04.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יז ט"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.