התורה והמצוה על דברים יז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ז • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ז, ט':

וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יז ט:

כ.

ובאת אל הכהנים הלוים . כבר בארנו ( שפטים יט ) שמציין בזה, הב"ד שיושבים על פתח העזרה. ומדרגתם כמדרגת ב"ד שביבנה, שאין חייב מיתה על המראתם (מל' ממרה) . בכ"ז אם אמרו לו, מצוה לשמוע בקולם, וה"ה בקול ב"ד שביבנה.

ומ"ש אל הכהנים הלוים , מלמד שמצוה שימצאו בין הסנהדרין כהנים ולוים, שהם נקבעו בעצם, להורות וללמד. כמ"ש יורו משפטיך ליעקב (דברים לג), כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיה יח) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב). ובכ"ז אינו מעכב בדיעבד, דהא כתיב ואל השופט , שפירושו - או אל השופט.

כא.

אשר יהיה בימים ההם . מ"ש "ריה"ג" נזכר בסנהדרין כח.

ומ"ש "ד"א” כן הגיה הגר"א, נזכר בר"ה כה.

ומ"ש “ את דבר המשפט ” ולא אמר "את המשפט", מציין שלא לבד המשפט עצמו, כי גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו צריך לדרוש מפיהם.





קיצור דרך: mlbim-dm-17-09