התורה והמצוה על דברים יז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יז ט:

כ.

ובאת אל הכהנים הלוים . כבר בארנו ( שפטים יט ) שמציין בזה, הב"ד שיושבים על פתח העזרה. ומדרגתם כמדרגת ב"ד שביבנה, שאין חייב מיתה על המראתם (מל' ממרה) . בכ"ז אם אמרו לו, מצוה לשמוע בקולם, וה"ה בקול ב"ד שביבנה.

ומ"ש אל הכהנים הלוים , מלמד שמצוה שימצאו בין הסנהדרין כהנים ולוים, שהם נקבעו בעצם, להורות וללמד. כמ"ש יורו משפטיך ליעקב (דברים לג), כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיה יח) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב). ובכ"ז אינו מעכב בדיעבד, דהא כתיב ואל השופט , שפירושו - או אל השופט.

כא.

אשר יהיה בימים ההם . מ"ש "ריה"ג" נזכר בסנהדרין כח.

ומ"ש "ד"א” כן הגיה הגר"א, נזכר בר"ה כה.

ומ"ש “ את דבר המשפט ” ולא אמר "את המשפט", מציין שלא לבד המשפט עצמו, כי גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו צריך לדרוש מפיהם.

<< · התורה והמצוה על דברים · יז · ט · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-17-09