התורה והמצוה על דברים יז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יז ו:

טו.

על פי שנים עדים וגו' יומת המת . שם " המת " מיותר, כמ"ש בהתו"ה ויקרא יג . ופי' חז"ל מפני שאם יאמר “יומת", מציין החוטא הנזכר בענין, שהוא עובד ע"ז הנסקל. לכן אמר " יומת המת ", כל המת ע"פ ב”ד, יומת כסדר הזה.

טז.

לא יומת על פי עד אחד . דברי הספרי הוא כשטת ר' יוסי ב"ר יהודה בסנהדרין לד. שכן גם בספרי ( מסעי כז ) סתם כריב"י (דלא כהגהת הגר"א).

אולם בספרי שם וכן בגמ', למד לה מן ועד אחד לא יענה בנפש למות , ר"ל שהיה לו לומר “לא יעיד". ותפס " לא יענה ", דהיינו שלא יהיה לו ענין ועסק בזה. שא' מן השתופים של פעל ע.נ.ה. שמורה על ענין ועסק.

וממ"ש לשון " עד ", הוציא על א' מן העדים.

וממ"ש לשון " אחד ”, הוציא שכל א' שיהיה, דהיינו א' מן התלמודים (אולי "תלמידים”) .

וממ"ש לא יענה למות , הוציא שיכול להיות לו ענין ועסק לזכות.

וצ"ל שמה שתפס פה הפסוק לא יומת על פי עד אחד , ר"ל שאם כן מיותר מ"ש ועד אחד לא יענה בנפש למות ! ומזה דריש שני הדרשות שעקרם הם מפסוק ועד אחד לא יענה .

<< · התורה והמצוה על דברים · יז · ו · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-17-06