(דברים י טז): "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד"

ערלה היא אטימות, חציצה וכיסוי ( רש"י ) . ה' נמצא בכל מקום בבריאה, אולם במקרים רבים, לב האדם אטום והוא אינו מרגיש את נוכחותו. אטימות זו נקראת ערלה - מחיצה הנמצאת, כביכול, בין לב האדם לבין מציאות ה' בבריאה.

" למול את ערלת הלב" זה לפתוח את הלב - לשים בצד את הטירדות הממלאות את הלב, ולהתבונן בשקט בנוכחות ה': "ומלתם את ערלת לבבכם - שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת, לא כאשר עשיתם עד היום, שלא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע.   וערפכם לא תקשו עוד - שלא תהיו כאבותיכם, דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם, והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל וקראם שם (שמות לב ט): "עם קשי ערף", שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים." ( רמב"ן )

ערלת הבשר וערלת הלב מסמלות שתי חציצות המפריעות לאדם לראות את ה': ערלת הבשר מסמלת את התאוות והתענוגים, וערלת הלב מסמלת את המחשבות וההרהורים.

---

בארמית, ערלת הלב נקראת טיפשות: "וְתַעֲדוּן יַת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן" (תרגום ירושלמי-יונתן) .

ערלה היא תוספת מיותרת שייש להסיר

אדם ערל לב = זה אדם שליבו הפיסי יותר מלבו הרוחני לאמור חסר לב רוחני

ואדם ערל שפתיים = זה אדם ששפתיו הפיסיים גדולים משפתיו הרוחניים

מי שלא ערל שפתים יחשב לאדם נאמן

איוב יב כ: "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח"

-- DAIAN SHEM, 2019-04-25 23:45:07