ביאור:דברים י יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ועתה ישראל מה ד' אלוהיך שואל מעימך כי אם ליראה את ד' אלוהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ד' אלוהיך בכל ללבך ובכל נפשך, לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך "."

משה שואל את עם ישראל שאלה רטורית "מה ד' אלוהיך רוצה מימך"? ומיד עונה "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וכולי'. ומבאר הרמח"ל:" כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה לשמו יתברך:

  1. היראה הפחד מ ד' יתברך שיפחד מלפניו כמו ממלך גדול ונורא.
  2. ההליכה בדרכיו שהאדם ידבק ביוצרו
  3. האהבה שהאדם יאהב את ד' ומתוך כך יעשה את מצוותיו.
  4. שלמות הלב שיעבוד האדם את ד' בטוהר הכוונה כלומר לתכלית עבודת ד' יתברך בלבד ולא לשום פנייה אחרת.
  5. שמירת כל המצוות פשוטו כמשמעו, לשמור את כל המצוות.

והקשתה הגמרא במסכת ברכות בדף לג עמוד ב - שהמילים 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך…', ורשימת הבקשות הגדולה והכוללת שה' מבקש מאיתנו לא הולמות, כי המשמעות הפשוטה של המילים 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה…', היא שהקב"ה לא מבקש מאיתנו הרבה אלא "רק"… ואז מופיעה רשימת דרישות שכוללת ומקיפה את כל חיינו, המעשיים, הרגשיים, התודעתיים, חיינו החיצוניים והפנימיים, בקיצור: הכול!

הרבה תשובות יש לקושיה זו מהן בספר "מעט מן האור" של צביקי פורת, אחיו של הרב חנן פורת ז"ל, וכך כתוב: ""אך הנה עיון נוסף בפסוקים אלה בהקשרם הרחב, מעלה לדעתנו פירוש שונה לצמד המילים "כִּי אִם", לא במשמעות הממעיטה את ערך הדרישה, אלא אדרבה כתביעה נחרצת מצד ה' התובע מעמו ליראה ולאהבה אותו ורק אותו" להבהרת נקודה זו עלינו לבחון באופן מדוקדק את הביטוי "כִּי אִם" בהופעותיו השונות בלשון המקרא. פעמים רבות אין משמעותו של ביטוי זה: 'רק זה בסך הכל ותו לא' – כמו שאומרים היום -אלא אדרבה במשמעות טוטאלית: 'זה ודווקא זה ואין זולתו'. להמחשת הדברים הבה נביא דוגמא: יעקב אומר למלאך הנאבק עמו לאחר שניצחו: "לא אשלחך כי אם ברכתני" כלומר: לא אשלחך אלא רק לאחר שתברכני. כאן רואים שיעקב מדגיש שרק לאחר שהמלאך יברך אותו הוא ישלח אותו. במרכז הדברים עומדת הדרישה מעם ישראל, לירא, לאהוב ולעבוד את ה לבדו. ותביעה זו, שלא להתמסר לדבר אחר דומה לתביעה בשני הדברות הראשונים, בהם נגלה ה' לישראל וציווה עליהם: "אנכי ה' אלוקיך... לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני..." על פי פרשנות זו מתבארים ומתקשרים יפה גם הפסוקים בהמשך: ."הֵן לה' אֱלוֹקיך הַשָּׁמַיִם וּשְׁמי הַשָּׁמָיִם הָאָרץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ" ובכל זאת: "רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה". ועל כן: "את ה' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע". יש כאן דרישה להדדיות דו צדדית. אני- אומר ה'- בחרתי בכם מכל העמים ולכם נתונה אהבתי. על כן גם אתם מצדכם, נדרשים ליראה ולאהבה אותי ורק אותי. ובכן "כי אם" אינו דבר קטן אלא דבר גדול ומשמעותו מסירות מלאה.

הקב"ה אומר לנו: אני רוצה אותך, את כל חייך, את כל אישיותך ומהותך, אני רוצה שהקשר ביני ובניכם יהיה מה שממלא את כל רגשותיך ומחשבותיך. אלא שאי אפשר לעצור כאן וצריך להביא את דברי הרמב"ן על פסוקים אלו שמדגיש: " יאמר איננו שואל מעמך דבר שיהיה לצרכו, אלא לצורכך, כטעם 'אם צדקת מה תיתן לו' (איוב לה ז), רק הכול הוא לטוב לך' ואמר הטעם 'כי לה' אלוהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה' – וכולם נותנים כבוד לשמו איננו צריך לך, 'רק באבותיך חשק ויבחר בזרעם אחריהם מכל העמים כלומר, הקב"ה רוצה אותך, כי זה הטוב הגדול ביותר, אין טובה גדולה מזו, אין ברכה ושמחה גדולה מזו!