קטגוריה:בראשית י כא

<< | ספר בראשית • פרק י' • פסוק כ"א | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול

המהדורה המנוקדת:

וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל.

המהדורה המוטעמת:

וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כׇּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃

המהדורה הדקדוקית:

וּ/לְ/שֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַ/גָּדֽוֹל׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא אֲבוּהוֹן דְּכָל בְּנֵי עֵבֶר אֲחוּהִי דְּיֶפֶת רַבָּא׃
אונקלוס (דפוס):	וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא אֲבוּהוֹן דְּכָל בְּנֵי עֵבֶר אֲחוּהִי דְּיֶפֶת רַבָּא׃
ירושלמי (יונתן):	וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא בַּר הוּא אַבוּהוֹן דְכָל בְּנֵי עִיבְרָאֵי אָחוֹי דְיֶפֶת רַבָּא בִּדְחַלְתָּא דַיְיָ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אבי כל בני עבר" - הנהר היה שם

"אחי יפת הגדול" - איני יודע אם יפת הגדול אם שם כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול הוי אומר יפת הגדול שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד והמבול היה בשנת שש מאות שנה נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול

"אחי יפת" - ולא אחי חם שאלו שניהם כבדו את אביהם וזה בזהו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[י] אבי כל בני עבר - הנהר היה שם. דאין פירושו שהוא "אבי כל בני עבר" שהוא בן בנו, כדכתיב (ר' פסוק כד) "ושלח הוליד את עבר" (קושית הרא"ם), דמאי שנא עבר דנקט, שהוא אחד מבני שם, משאר יוצאי חלציו של שם, שיאמר שהוא 'אבי כל בני עבר' - משיאמר שהוא 'אבי בני ארפכשד', או שאר שהם מיוצאי חלציו של שם. ומה שהוסיף 'היה שם', שלא תאמר "ולשם ילד" פירושו דנולד לו בן שהיה אותו בן אבי כל בני עבר הנהר, דזה אינו, דהוי להזכיר את הנולד קודם ואחר כך יאמר "אבי כל בני עבר", ועוד - דלא ידענו מי הוא אותו הנולד, שלא הזכירו הכתוב, אלא "אבי כל בני עבר" קאי על שם, ולשון "ילד" דכתיב בלשון יחיד - רצה לומר ילד זרע - עד שהיה אבי כל בני הנהר: [יא] שהרי בן ת"ק שנה וכו'. פירוש דאין לומר דהא דכתיב (ר' לעיל ה, לב) "ויהי נח ת"ק שנה" היינו כשפסק להוליד (הערת הרא"ם), דאם כן יהיה הקטן שבבניו כשבא המבול בן ק' שנה, וזה לא יתכן, דהא שם היה בן מאה - שנתיים אחר המבול (להלן יא, י). ואין לומר דחם נולד בן ת"ק, ושם בן תק"ב, ויפת בן תק"ג, ושם גדול מיפת (קושית הרא"ם), דודאי או יפת הגדול או שם הגדול, אבל שיהיה חם הגדול זה לא יתכן, דהא כאן כתיב "אחי יפת הגדול", וסתמא כתיב, דמשמע הגדול בכל הבנים, כיון דלא כתיב 'אחי יפת הגדול ממנו'. והרא"ם תירץ דודאי כיון דסתם כתב לך תולדותיו, אם כן לא היו גדולים זה מזה רק שנה מחבירו, ומכיון דהיה שם בן מאה - שנתיים אחר המבול, אם כן נולד בן תק"ב, וממילא למדנו כי יפת הגדול - בשנת ת"ק, ואחריו חם בשנת תק"א, ושם היה הקטן - בשנת תק"ב. וכן אמרינן בסנהדרין (דף סט:) דכל אחד היה גדול מחבריו שנה. והאמת שכך איתא בגמרא בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף סט:), אלא שאני אומר דהא דקאמר שם 'שם גדול מחם שנה וחם גדול מיפת שנה' זהו באשר היינו סוברים דחשיב להו תנא דרך תולדותן, אז אמרינן דכל אחד ואחד גדול מחבירו שנה כמשמעות הכתוב, אבל לפי המסקנא דחשיב להו דרך חכמתן, והא דכתיב (ר' לעיל ה, לב) "ויהי נח בן ת"ק ויולד את שם ואת חם ואת יפת", ושם נולד בן תק"ב לנח, ויפת נולד בן ת"ק, שפיר מצינו למימר דחם נולד אחר שם, ולא ידענו מתי. וכן [נראה] מדברי רש"י, דכתב רש"י למעלה (ט, כה) 'ארור בנך הרביעי שיהיה משמש זרעם של אלו הגדולים', משמע דאלו ב' הם הגדולים, וכך היה; דיפת נולד בשנת ת"ק, ושם בשנת תק"ב, ובשנת תר"ב לנח היה שם בן מאה שנה, וזה "שנתיים אחר המבול":

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה שהרי בן ת"ק שנה נ"ב ויש מקשין מה תועלת יש אם נדע באיזה שעה נפלגה אם ממש באמצע ימיו או סמוך למיתה או קודם חצי ימיו ונ"ל דה"פ בשלמא אם בתחילת ימיו נפלגה קרא פלג לרוב הצער והסיבה אשר פגע לו בעת הולדו כמו אי כבוד אבל אם באמצע ימיו למה קרא שם לסיבת הפורענות והצרות שהעולם בורחי' מזה אם כן יש תימה בדבר ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ולברר למה קרא אותו פלג בשלמא אם בסוף ימיו אז קרא שמו למעליות' שבסוף ימיו נפלגה הארץ והוא לא יראה באותו רעה מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֲבִי כָל בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר, הָיָה שֵׁם.
אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל – אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶפֶת הַגָּדוֹל אִם שֵׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה... שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל" (להלן יא,י) הֱוֵי אוֹמֵר יֶפֶת הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה נֹחַ כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹלִיד, וְהַמַּבּוּל הָיָה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהַגָּדוֹל בְּבָנָיו הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה. וְשֵׁם לֹא הִגִּיעַ לְמֵאָה עַד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.
אֲחִי יֶפֶת – וְלֹא אֲחִי חָם? שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם כִּבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְזֶה בִּזָּהוּ.

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וטעם אבי כל בני עבר — להודיע אבי העברים, כי אין למעלה ממנו, והשם אלהיו; וכן כתוב: "כה אמר ה' אלהי העברים" (שמות ט א). וכנען אבי חם, שאין למטה ממנו; ואין ראוי להתערב קדש בחול: וטעם אחי יפת הגדול — שהיה יפת טוב. והכתוב הקדים להזכיר שם שהוא קטן קודם יפת שהוא הגדול, בעבור כבודו; והעד, שאמר הכתוב כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד. ואין בזה מקום לטעון, כי אין פחות מחמש מאות שנה, ובשנת שש מאות שנה בא המבול, ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאה שנה ושנה אחת, והכתוב אמר: "שנתים אחר המבול". ויש מפרשים, כי אחי יפת הגדול ממנו הוא שם; על כן הזכירו הכתוב בתחילה. ואמר, כי כאשר נולד שם, לא נכנסו משנת חמש מאות לנח כי אם ימים מועטים, כי יום אחד בשנה חשוב שנה; ונח נולד באייר, ושם בסיון, וכשבא המבול היו לנח חמש מאות תשעים ותשע שנה וימים. והנה אין לשם תשעים ותשע שנה שלימות לשנת המבול, ויהיה שֵם כשנולד ארפכשד בן מאה שנה וחדָשִים; ופירוש שנתים, שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול. גם יש אומרים, כי אחר חמישה חדשים מיום המבול שחסרו המים הרתה אשת שם, והנה היה שֵם בן מאת שנה. וכחשבון הזה ימצא בספר מלכים בעשרה מקומות:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ולשם ילד גם הוא" - בעבור שאיחר תולדות שם וספר תולדות אחיו הקטן ממנו כאלו לא היה לו בנים אמר בכאן גם הוא וטעם אבי כל בני עבר שהוא אבי כל יושבי עבר הנהר שהוא מקום יחוס אברהם ולא יתכן שיהיה עבר במקום הזה שם האיש אבי פלג (כ"פ הרד"ק והראב"ע שמות כא ב) כי למה ייחס אותן אליו "אחי יפת הגדול" - דרך הכתוב ליחס הקטן אל הגדול באחיו ולא אל הנולד אחריו וכן מרים הנביאה אחות אהרן (שמות טו כ) וטעם להזכיר זה כלל לומר כי הוא אחי הנכבד שוה אליו בכבודו להגיד שלא איחר אותו מפני מעלת חם עליו והנראה אלי שיהיה "הגדול" תאר לשם לומר שהוא האח הגדול של יפת כי חם קטן מכלם ואם הקדים אותו וכן בכל מקום תאר למדובר בו כגון ישעיהו בן אמוץ הנביא (מלכים ב כ א) חנניה בן עזור הנביא (ירמיהו כח א) לחובב בן רעואל המדיני חותן משה (במדבר י כט) ורש"י כתב אחי יפת ולא אחי חם שאלו שניהם כבדו אביהם וזה בזהו גם זה לומר שהוא אחי הצדיק ולא אחי הרשע אף על פי שנמנה אחריו

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ולשם יולד" נולד אדם דומה לו במעלה והוא עבר: " גם הוא אבי כל בני עבר" אע"פ שהמחזיקים בדעות מציאות האל ויכלתו והשגחתו נקראו עברי' על שם עבר שהשתדל להבין ולהורות זה כאמרו ויגד לאברם העברי מ"מ גם הוא שם גם כן היה אבי ומלמד כל בני עבר כי אמנם המלמד ומורה יקרא אב כמו אבי כל תופש כנור ועוגב ומי אביהם. והתלמידים נקראו כנים כאמרו בני הנביאים:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כא)" ולשם יולד". כבר כתב בכוזרי כי בדורות הראשונים היה הלב והסגולה אצור רק ביחידי הדורות, שלפעמים היו בעצמם סגולה ולפעמים היו מוכנים להוליד בן שיהי' סגולה, שאדם ושת ואנוש היו בעצמם סגולה, שע"כ אמר במדרש אדם שת אנוש ע"כ בצלם ובדמות כמש"ש, והדורות אחריו היה טמון בהם סגולה, שחנוך ומתושלח ולמך ונח היו בעצמם סגולה, וע"כ כתיב שם ולשת יולד גם הוא, ר"ל שגם הוא נולד, כי אנוש היה סגולה כמוהו, ובבני נח היה שם הסגולה, אבל בבני שם לא נמצא הלב והסגולה, כי ארפכשד ושלח לא היו סגולה רק שהיה טמון בם הכח שעבר בן בנו של ארפכשד היה סגולה, ועז"א "ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר", שבזה שהיה אבי כל בני עבר יולד לו גם הוא סגולה כמוהו, כי יתר בניו היו קליפות, ורק שהיה שמור הסגולה לדור רביעי. ואמר שהיה" אחי יפת", כי שם ויפת היתה ביניהם אהבת אחים, שכן הם נהגו כבוד באביהם, וחם נפרד מהם בבזותו את אביו ובתאות בשרים:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ולשם יולד גם הוא. אין אנו יודעין אם שם הוא הגדול אם יפת הוא הגדול; [מן מה דכתיב: "אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול", הוי יפת הוא הגדול].