ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לו ב
וכתב רבי אברהם אבן עזרא בשם רבי משה הכהן כי בא כן שלא להתערב עם הנו"ן הנוסף. והנה מצאנו "אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהַרְגֻן" (זכריה יא ה).
פתוחי תִּפְקְדוּ ששה
[עריכה]תִּפְקְדוּהוּ, תִּפְקְדוּנִי, תִּפְקְדוּם, תִּפְקְדוּנוּ, תִּפְקְדוּהָ, תִּפְקְדוּן.
פתוחי תִּפְקֹד
[עריכה]כפתוחי תִּפְקֹד לזכר, אלא שזה ששה וזה עשרה.
פתוחי תִּפְקְדִי ששה
[עריכה]תִּפְקְדִיהוּ, תִּפְקְדִינִי, תִּפְקְדִים, תִּפְקְדִינוּ, תִּפְקְדִיהָ, תִּפְקְדִין.
פתוחי תִּפְקֹדְנָה
[עריכה]כפתוחי תִּפְקְדוּ, אלא שלנמצאות ששה ולנסתרות עשרה.
[פ' הפועל גרונית]
[עריכה]ואשר פ"א-הפֹעל אות גרונית, תנקד האות הנוספת בפתח, זולתי האל"ף שתנקד בסגול, כמו אֶעֱמוֹד, יַעֲמוֹד, תַּעֲמוֹד, נַעֲמוֹד, יַעַמְדוּ, תַּעַמְדוּ, "יַאַרְכוּ הַיָּמִים" (יחזקאל יב כב) וכן כלם. ואם בהפסק: יַעֲמֹדוּ, תַּעֲמֹדוּ, וכן אֶהֱלוֹךְ, יַהֲלוֹךְ.
אבל "וַתִּֽהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה" (שמות ט כג), "וּלְשׁוֹנָם תִּֽהֲלַךְ בָּאָרֶץ" (תהלים עג ט) לא נשתנה תנועתם ונמשכה התי"ו בטעם להרחיב על הה"א.
ובא גם האל"ף בפתח: "וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" (בראשית כז מא), "וְאַחְדְּלָה מַה מִּנִּי יַהֲלֹךְ" (איוב טז ו). וכן משפט "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה" (תהלים סט כא) כשיהיה בתשלומו: אַאֲנוּשָׁה. ובא בשורק כמו "יִשְׁפּוּטוּ הֵם" (שמות יח כו), "לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה" (רות ב ח).
ואם לגזרת פָּעַל האותיות הנוספות בסגול כי כן תכון הקריאה: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן" (דברים טו יא), "לֹא יֶעְשַׁר" (איוב טו כט), "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח ט).
ובאו בסגול לגזרת פָּעוֹל: "וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת" (תהלים כט ט), "וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף" (משלי י ג). וכן עם הכנוי: "וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ" (ישעיהו נג ב), "יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ" (איוב יח יח).
ובא בפתח לגזרת פָּעַל: "וַתַּעְגְּבָה עֲלֵיהֶם" (יחזקאל כג טז). אבל "וַתֶּעְגַּב עַל מְאַהֲבֶיהָ" (יחזקאל כג ה) בסגול האות הנוסף, כמשפט כל אותיות הנוספות לגזרת פָּעַל שהם בסגול.
ובא פ"א-הפֹעל פעמים בפתח. כמו "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים" (בראשית לז כח), "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם" (בראשית מ ה), "יַאַרְכוּ הַיָּמִים" (יחזקאל יב כב), "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ" (ישעיהו מז יג), "לֹא תַעַזְבֶנּוּ" (דברים יד כז), "וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם" (שמות יד יב), "כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ" (ש"א יא א),