משנה תמורה ה ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ה · משנה ו | >>
הרי זו תחת חטאת, ותחת עולה, לא אמר כלום.
תחת חטאת זו, ותחת עולה זוטו, תחת חטאת ותחת עולה שיש לי בתוך הבית, היה לו, דבריו קיימין.
אם אמר על בהמה טמאה, ועל בעלת מום, הרי אלו עולה, לא אמר כלום.
הרי אלו לעולה, ימכרו ויביא בדמיהם עולה.
הֲרֵי זוֹ תַּחַת חַטָּאת,
- וְתַחַת עוֹלָה,
- לֹא אָמַר כְּלוּם.
- וְתַחַת עוֹלָה,
- תַּחַת חַטָּאת זוֹ, וְתַחַת עוֹלָה זוֹ,
- תַּחַת חַטָּאת וְתַחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- הָיָה לוֹ, דְּבָרָיו קַיָּמִין.
- תַּחַת חַטָּאת וְתַחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- אִם אָמַר עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְעַל בַּעֲלַת מוּם:
- הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה,
- לֹא אָמַר כְּלוּם.
- הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה,
- יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלָה:
- הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה,
"הרי זו תחת חטאת", "תחת עולה" - לא אמר כלום.
- "תחת חטאת זו", "תחת עולה זו",
- "תחת חטאת ותחת עולה, שיש לי בתוך הבית", ויש לו - דבריו קיימין.
- אמר על בהמה טמאה, ועל בעלת מום:
- "הרי אלו עולה" - לא אמר כלום.
- "הרי אלו לעולה" - ימכרו, ויביא בדמיהן עולות.
מה שאמר תחת חטאת ותחת עולה - רוצה לומר או תחת עולה. והטעם בזה מה שאמר רחמנא "לא יחליפנו ולא ימיר אותו"(ויקרא כז, י), עד שיהא הקדש ידוע ומיוחד ואז עושה תמורתו:
תחת חטאת או עולה - סתם ולא אמר תחת חטאת זו או עולה זו:
לא אמר כלום - דכתיב (שם כז) לא יחליפנו ולא ימיר אותו, עד שיהיה ההקדש ידוע ומיוחד כשממיר בו:
תחת חטאת זו - והיתה חטאת עומדת לפניו:
הרי אלו לעולה - משמע לדמי עולה. דאי אינהו גופייהו בעי לאקרובי, הוה אמר הרי אלו עולה:
תחת חטאת זו ותחת עולה זו. כבר תנא לה לעיל. והכא לא תנא לה. אלא משום דתני דתחת חטאת לא מהני תנא דאם אמר זו מהני:
[*אם אמר כו' לא אמר כלום. עמ"ש בספ"ח דמנחות]:
(טו) (על המשנה) חטאת כו'. כבר תנא לה לעיל, והכא לא תני לה אלא משום דתני דתחת חטאת לא מהני, תנא דאם אמר זו מהני:
הרי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמר כלום: גמרא אמר רב מתניתין דקתני לא אמר כלום דלא כר"מ דאי ר"מ הא אמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה גבי המעריך פחות מבן חדש אמר אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ונותן דמיו כמה שהוא ראוי לימכר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה והכא נמי גם כן משום בהמה שיש לו בבית אמר. אי נמי איכוון לאקדושה קדושת דמים. וכתבו תוס' ול ועוד י"מ דקאי אהא דקתני אם אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום והיינו דלא כר"מ דכיון דאין אדם מוציא דבריו לבטלה דעתיה לומר הרי אלו לעולה וגמר ואמר לשם דמים ע"כ:
הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהן עולה: בגמ' דייק טעמא דבהמה טמאה ובעלת מום דלא חזיין ליקרב מש"ה לא בעיין מומא פירוש לרעות עד שיפול בהן מום דהא מסאבי וקיימי הא מפריש נקבה לאשם או לעולה בעיין מומא הואיל וחזיין להקרבת שלמים ומתניתין דלא כר"ש דתנן לעיל פ"ג המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב וכו' רש"א תמכר שלא במום וללישנא אחרינא דאיכא בגמרא דדייק בגוונא אחרינא מתני' דלא כר"ש בן יהודה וה"ג ליה ללישנא אחרינא בגמרות כתיבת יד טעמא דאמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום אבל אמר על נקבה דחזיא לשלמים מגו דקדישא קדושת הגוף לשלמים קדיש גופה נמי. פירוש הרגמ"ה ז"ל אם אמר על נקבה הרי זו לעולה קדושה קדושת הגוף לעולם מגו דחזיא לגופה לשלמים ע"כ. מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב דלא כר"ש בן יהודה דתניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אף לעולתו אין עושה תמורה דלית ליה מגו ולית ליה נמי משום דשם עולה על אמו. ועיין במ"ש לעיל פ"ג סימן ג' ובפ"ד דשקלים סימן ז'. וביד פט"ו דהלכות מעשה הקרבנות סימן ו':
הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה: תוספות פ"ק דמכילתין דף ז' כתבו דצריך לומר דלקי משום מקדיש בעלת מום למזבח אפילו שֶׁכִיוַן לדמיו למאן דסבירא ליה התם הכי:
יכין
הרי זו תחת חטאת: או שאמר וכו':
לא אמר כלום: מדלא הודיע על איזה חטאת עולה הוא ממיר:
תחת חטאת: או שאמר וכו':
היה לו דבריו קיימין: אב"י עי' מ"ש ע"ר נ"י בפירושו [ביצה פ"ב סי' ז'].
הרי אלו לעולה: משמע לדמי עולה, דהיינו למכרה ולקנות בהדמים עולה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת