משנה תמורה ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כיצד מערימין על הבכור? -

מבכרת שהיתה מעוברת -

אומר: "מה שבמעיה של זו, אם זכר עולה" -

ילדה זכר - יקרב עולה.

"ואם נקבה זבחי שלמים" -

ילדה נקבה - תקרב שלמים.

"אם זכר עולה, ואם נקבה זבחי שלמים" -

ילדה זכר ונקבה - הזכר יקרב עולה, והנקבה תקרב שלמים.

(ב) ילדה שני זכרים

אחד מהן - יקרב עולה,

והשני - ימכר לחייבי עולה, ודמיו חולין.

ילדה שתי נקבות -

אחת מהן - תקרב שלמים,

והשניה - תמכר לחייבי שלמים, ודמיה חולין.

ילדה טומטום, ואנדרוגינוס -

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין הקדושה חלה עליהן.

(ג) האומר: "ולדה של זו עולה, והיא שלמים" - דבריו קיימין.

"היא שלמים, וולדה עולה" -

הרי זה ולד שלמים - דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי:

אם לכן נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת - דבריו קיימין,

אם משאמר "הרי זו שלמים", נמלך ואמר: "ולדה עולה" - הרי זה ולד שלמים.

(ד) "הרי זו תמורת עולה, ותמורת שלמים" -

הרי זו תמורת עולה - דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי:

אם לכן נתכוון מתחילה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת - דבריו קיימין,

אם משאמר "תמורת עולה", נמלך ואמר: "תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה.

(ה) "הרי זו תחת זו", "חליפת זו" - הרי זו תמורה.

"הרי זו מחוללת על זו" - אינה תמורה.

אם היה קודש בעל מום - יוצא לחולין, וצריך לעשות דמים.

(ו) "הרי זו תחת חטאת", "תחת עולה" - לא אמר כלום.

"תחת חטאת זו", "תחת עולה זו",

"תחת חטאת ותחת עולה, שיש לי בתוך הבית", ויש לו - דבריו קיימין.

אמר על בהמה טמאה, ועל בעלת מום:

"הרי אלו עולה" - לא אמר כלום.

"הרי אלו לעולה" - ימכרו, ויביא בדמיהן עולות.

הדף הראשי של משנה תמורה ה

משנה תמורה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב