משנה סוכה ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ה · משנה ב | >>
במוצאי יום טוב הראשון של חג, ירדו ד לעזרת נשים, ומתקנין שם תיקון גדולה.
ומנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב בראשיהן וארבעה סולמות לכל אחד ואחד, וארבעה ילדים ח מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים ט לוג, שהן מטילין לכל ספל וספל.
בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג,
- יָרְדוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים,
- וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל.
- וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם,
- וְאַרְבָּעָה סְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶן,
- וְאַרְבָּעָה סֻלָּמוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,
- וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְּהֻנָּה,
- וּבִידֵיהֶם כַּדִּים שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג, שֶׁהֵן מַטִּילִין לְכָל סֵפֶל וְסֵפֶל.
מוצאי יום טוב הראשון - של חג,
- היו יורדין - לעזרת הנשים,
- ומתקנים שם - תיקון גדול.
- ומנורות של זהב - היו שם.
- וארבעה ספלים - של זהב,
- היו שם - בראשיהם.
- וארבעה - סולמות,
- על כל מנורה, ומנורה.
- וארבעה ילדים - מפרחי כהונה,
- ובידיהם - כדי שמן,
- של מאה ועשרים לוג.
- והם מטילין -
- לתוך - כל ספל, וספל.
- ובידיהם - כדי שמן,
- וארבעה ספלים - של זהב,
תיקון גדול - רוצה לומר גדול התועלת. והוא כי הם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים, ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים. וכשאצייר העזרה בכללה במקומה יתבאר לך עזרת הנשים וזולתה מן המקומות.
ואומרו אנו ליה, וליה עינינו - קיצר בדבר, ולשונם היה כך "אנו ליה משתחוים, ועינינו ליה מיחלות":
תקון גדול - שהיו מקיפים אותה גזוזטראות ו ומושיבים הנשים למעלה והאנשים מלמטה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש ז:
בראשיהן - בראש כל מנורה:
ירדו לעזרת נשים. כהנים ולוים יורדין מעזרת ישראל שהיא גבוהה לעזרת נשים שלמטה הימנה בשפוע ההר. רש"י. ועיין במדות:
תקון גדול. ר"ל גדול התועלת. הרמב"ם. וכתב הר"ב שהיו מקיפין אותה גזוזטרא. גמ'. כאותה ששנינו [במשנה ה' פ"ב דמדות] חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא. פירש"י שבראשונה לא היו זיזין יוצאין מן הכתלים והקיפוה גזוזטרא. נותנין זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב. וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחים שקורין פלנ"ק. כדי שיהו נשים כו' וזהו תיקון גדול דקתני שמתקנים בכל שנה. רש"י. והקשו בגמרא והכתיב (ד"ה א' כ"ח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. ותירצו קרא אשכחו ודרוש (זכריה י"ב) וספדה הארץ וגו'. משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד. וק"ו ממקום הספד למקום שמחה וכו'. ומ"ש הר"ב הנשים מלמעלה. פירש הרמב"ם כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים. והדין עמו. כי האנשים שלמטה היו הרואין בשמחה לא השמחים בעצמן. כמ"ש הר"ב במדות שם. כי השמחים היו חסידים וכו' כדלקמן. וא"כ הוצרך לטעם. ואמנם הסתכלות האנשים בנשים מביא לידי קלות ראש. כי הוא ימשל בך כתיב (בראשית ו'). ועוד משום קישוי לדעת. ושמא יראה קרי. כ"ש בחצרות בית ה':
ומנורות. גבהן פירש הר"ב לקמן:
[*ילדים. בחורים. רש"י]:
של מאה ועשרים לוג. תנא של שלשים שלשים לוג. שהם כולם מאה ועשרים לוגין. ותנא דידן כללא נקט. ואפשר לי לומר משום דסימנייהו שנותיו של משה רבינו ע"ה שאור תורתו זורחת עלינו. ועוד היא מאירה. שכיוצא בזה נתנו סימן במדרש על מספר הללויה שעונין הצבור כפי מנהגם בימי הגמרא. שעולין למספר שנותיו של אהרן קכ"ג. כמ"ש הרמב"ם בפ"ג [הי"ב] מהלכות חנוכה [*והכ"מ לא הראה מקומו ואני מצאתיו במסכת סופרים פי"ו]:
(ד) (על המשנה) ירדו כו'. כהנים ולוים יורדים מעזרת ישראל שהיא גבוה לעזרת נשים שלמטה הימנה בשפוע ההר. רש"י:
(ה) (על המשנה) תקון גדול. ר"ל גדול התועלת. הר"מ:
(ו) (על הברטנורא) פירש"י שבראשונה לא היו זיזין יוצאין מן הכתלים והקיפוה גזוזטרא נתנו זיזין בכתלים סביב סביב. וכל שנה מסדרין שם כו' כדי שיהיו נשים כו' וזהו תיקון גדול דקתני שמתקנים בכל שנה:
(ז) (על הברטנורא) פירש הר"מ כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים והדין עמו כי האנשים שלמטה היו הרואין בשמחה לא השמחים בעצמן כמ"ש הר"ב במדות שם. כי השמחים היו חסידים וכו' וא"כ הוצרך לטעם ואמנם הסתכלות האנשים בנשים מביא לידי קלות ראש בחצרות בית ה':
(ח) (על המשנה) ילדים, בחורים. רש"י:
(ט) (על המשנה) של מאה ועשרים כו'. תנא של שלשים שלשים. ונקט כללא נ"ל משום דסימנייהו שנותיו של משה רבינו ע"ה שאור תורתו זורחת עלינו ועוד היא מאירה:
אמרו כל מי: מלות אמרו כל ליתנהו בנוסחת המשנה שבגמרא: וי"ס דל"ג מלת כל בלבד:
במוצאי י"ט הראשון של חג ירדו לעזרת הנשים: ביד בהלכות לולב סימן י"ב:
ומתקנין שם תקון גדול: ר"ל גדול התועלת והוא כי העם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים הרמב"ם ז"ל:
ומנורות: של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהם וד' סולמות לכל מנורה ומנורה וד' ילדים מפרחי כהונה ובידיהן כדי שמן של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל כך צ"ל ופי' שהן מטילין הד' כהנים הנזכרים שכל אחד עלה בסולמו: תנא משובחים היו יותר מבנה של מרתא בת ביתוס הכהן שהיה נוטל ב' ירכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך בכבש עקב בצד גודל אע"פ שדרך נושאי משוי לרוץ אלא שלא הניחוהו אחיו לעשות כן משום ברוב עם הדרת מלך ותנן בפ' שני דיומא פר קרב בכ"ד ובגמ' פריך מאי משובחי' יותר אילימא משום יוקרא הני יקירי טפי ומשני התם כבש ומרבע ולא זקיף הכא סולמות וזקיף טובא ופי' רש"י ז"ל כבש ומרבע הכבש הי' משפע בשפוע אורך קרוב ארבע אמו' שיפוע לכל אמה גבוה ל"ב אמה אורך ל"ט גבוה ע"כ: בבלי וירוש' ומתקנין שם תקון גדול מה תיקון היו עושין שם שהיו מעמידין האנשים בפני עצמן והנשים בפני עצמן כההיא דתנן פ' שני דמסכת מדות וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה כדי שלא יהיו מעורבין ופי' רש"י ז"ל והקיפוה כצוצטרא נתנו זיזין בכותליה בולטין מן הכותל סביב סביב וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין שקורין פלאקאש כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות וזהו תקון גדול דקתני מתני' שמתקנין בכל שנה ע"כ. ופרכי' בגמ' והיכי עבדי להוסיף ולשנות כלום על בנין שלמה והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומשני אמר רב קרא אשכחו ודרשו וספדה הארץ משפחות משפחות לבד פליגי בה תרין אמוראין ר' דוסא ורבנן חד אמר זה הספדו של משיח בן יוסף שנהרג ומה אם בשעה שהם אבלים ואין יצר הרע שולט עוד כדכתיב והסירותי את לב האבן את אמר האנשים בפני עצמן והנשים בפני עצמן בשעה שעסוקין בשמחה ויצר הרע קיים לא כ"ש וחרינא אמר זה הספדו של יצר הרע שהקב"ה שוחטו והצדיקים נדמה להם כהר גבוה ובוכים ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה והרשעים נדמה להם כחוט השערה ובוכים ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה:
ומנורות של זהב היו שם: ירוש' בר קפרא אמר וגובהן מאה אמה והא דתני כל דתלי ק' אמין בעי בסיס תלתין ותלת (הגהה כך הלשון שם לא פחות ולא יותר). סולמא מכאן תלתין ותלת וסולמא מכאן תלתין ותלת והתנן כל העזרה לא היתה אלא ארך קפ"ז על רוחב קל"ה אשכח תני מקומן מעשה נסים היה מה ביד כולם מאה ועשרים לוג או ביד כל א' וא' מאה ועשרים לוג עכ"ל הירוש'. אבל הבריית' דמייתי בבבלי תנא גבוהה של מנורה חמשים אמה וכמו שפי' רש"י ז"ל והעתיקו ר"ע ז"ל בסמוך:
של מאה ועשרים לוג: גמ' איבעיא להו מאה ועשרים לוג כולהו או דילמא לכל חד וחד ת"ש ובידיהן כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולן מאה ועשרים לוג:
מְטִילִין: בשבא:
יכין
במוצאי יום טוב הראשון של חג: וה"ה כל ימי חוה"מ אחר הקרבת תמיד בין הערבים:
ירדו לעזרת נשים: הכהנים והלויים שבעזרה, יורדים מעזרת ישראל לעזרת נשים שבשפולי ההר:
ומתקנין שם תקון גדול: [גראסע ארדנונג]. שהניחו קרשים עם מעקה סביב על הזיזין שיוצאין מהחומות סביב, ושם עמדו עליהן הנשים, לראות שמחת בית השואבה שהיה למטה בעזרת נשים, ולא יתערבו הנשים עם האנשים:
וארבעה ספלים של זהב בראשיהן: בראש כל מנורה היה ד' [בעקקען]. ותוך הספלים הניחו הפתילה העבה ביותר והבעירוה:
וארבע סולמות לכל אחד ואחד: סולם לכל ספל. ונ"ל דלא שהיו המנורות של זהב כל כך גבוהות ועבות עד שהיה צריכים לעלות בסולמות לראשיהן, ובש"ס אמרינן שהיה גובה של כל מנורה נ' אמה, וזהו גוזמא גדולה שיהיו מנורות רבות גבוהות ועבות כל כך כליל זהב, אלא שהיו המנורות עומדות על בימות גבוהות כל כך, או סביב שפת הגזוזטרא שעשו, וכל זה כדי להפיץ אורה בכל עיר הקדש:
וארבעה ילדים מפרחי כהונה: מבחורי כהונה. על כל סולם יושב כהן א' רך בשנים שקל לעלות. ונ"ל דאע"ג דכבר קאמר שהיו ילדים, נקט נמי פרחי כהונה לומר שבחרו אותן יפים כפרחים וקלין במעשיהן כעוף פורח, והכל רק להדור השמחה:
ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג: דהיינו ל' לוג לכל א':
שהן מטילין לכל ספל וספל: כל שעה שיצטרך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת