משנה סוכה ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) החליל חמישה ושישה זה חליל של בית השאובה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השאובה לא ראה שמחה מימיו.

(ב) מוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת הנשים ומתקנים שם תיקון גדול ומנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב היו שם בראשיהם וארבעה סולמות על כל מנורה ומנורה וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג והם מטילין לתוך כל ספל וספל (ג) מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם היו מפקיעין ובהם היו מדליקין לא הייתה חצר בירושלים שלא הייתה מאירה מאור בית השאובה (ד) חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות ואומרין לפניהם דברי תושבחות והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתיים ובכל כלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת הנשים כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים שעליהם הלויים עומדים ואומרים בשיר עמדו שני כהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת הנשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח הגיעו לשער היוצא למזרח הפכו פניהם למערב ואמרו אבותינו היו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחוויתם קדמה לשמש (יחזקאל ח טז) ואנו ליה עינינו רבי יהודה אומר שונים אותה לומר ואנו ליה וליה עינינו.

(ה) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש ולא מוסיפים על ארבעים ושמונה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעה שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ולמוספין מוסיפין עוד תשע ולערב השבת מוסיפין עוד שש שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה תקיעות שלש לפתיחת שערים ושלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש על גבי המזבח ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין ושלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול.

(ו) ביום טוב הראשון של חג היו שם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות ביום הראשון שישה מקריבים שנים שנים והשאר אחד אחד בשני חמישה מקריבים שנים שנים והשאר אחד אחד בשלישי ארבעה מקריבים שנים שנים והשאר אחד אחד ברביעי שלשה מקריבים שנים שנים והשאר אחד אחד בחמישי שנים מקריבים שנים שנים והשאר אחד אחד בשישי אחד מקריב שנים והשאר אחד אחד בשביעי יד כלם שוה בשמיני חזרו לפיס כרגלים אמרו מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרים חלילה.

(ז) בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שווים באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים ובעצרת אומרים הא לך מצה הא לך חמץ הא לך מצה הא לך חמץ משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידים נדרים ונדבות וכל קרבנות הציבור הוא מקריב את הכל בזמן שיום טוב סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה היו כל המשמרות שווים בחילוק לחם הפנים.

(ח) חל יום אחד להפסיק בינתיים משמר שזמנו קבוע הוא נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר כל השנה הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש הנכנסים חולקין בצפון והיוצאין חולקין בדרום בלגה לעולם חולקת בדרום טבעתה קבועה וחלונה סתומה.

הדף הראשי של משנה סוכה ה