משנה סוטה ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ג · משנה א | >>
היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת, ונותנה על ידה.
וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה.
הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית,
- וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת,
- וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ;
- וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ:
היה נוטל את מנחתה,
- מתוך קפיפה מצרית - ונותנה בכלי שרת,
- ונותנה על ידיה,
- וכוהן מניח את ידו תחתיה - ומניפה.
נאמר בקרבן שלמים "ידיו תביאנה"(ויקרא ז, ל), ונאמר בסוטה "ולקח הכהן מיד האשה"(במדבר ה, כה), לפיכך כמו שיש בשלמים תנופה בבעלים ובכהן, כמו כן במנחת סוטה:
היה נוטל - בעלה את המנחה, שאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך. והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח. אבל קדושי כלי ויציקה ובלילה, במנחות הטעונות שמן, כשר בזר:
ונותנה על ידה - להניף:
וכהן מניח ידו תחתיה - שנאמר בשלמים (ויקרא ז) ידיו תביאנה, ונאמר במנחת סוטה (במדבר ה) ולקח הכהן מיד האשה, מה בשלמים כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, כך במנחת סוטה כהן מניח ידו תחת יד האשה א ומניף:
וכהן מניח ידו מתחתיה. פי' הר"ב תחת יד האשה. והביאו תוס' ירושלמי. ואין הדבר כיעור. ומניח מפה. ואינו חוצץ. ומביא כהן זקן. ואפילו תימא כהן ילד. שאין יצה"ר מצויה לשעה. ע"כ. ועיין מ"ש במשנה ו' פרק ג' דבכורים. והר"ב העתיק תחתיה וכן הרמב"ם פ"ג מהלכות סוטה וכן הוא בירושלמי:
(א) (על הברטנורא) ירושלמי ואין הדבר כיעור, ומניח מפה ואינו חוצץ, ומביא כהן זקן. ואפילו תימא כהן ילד, שאין יצה"ר מצוי לשעה. תוספ':
היה נוטל וכו': עד סוף סי' ב' פ"ג ביד דהל' סוטה סי' י"ג י"ד ט"ו. וכתבו תוס' ז"ל דבירושלמי משמע דקאי היה נוטל אכהן ודלא כפי' רש"י ז"ל ומיהו מצינן למימר דמצוה מן המובחר בכהן ע"כ בשנוי לשון קצת:
וכהן מניח את ידו תחתיה ומניפה: הא דאיצטריך תו למיתני וכהן מניח את ידו תחתיה ולא קתני בסתם ומכניס את ידו לאשמועינן דתנופה בכהן. וברוב המקומות גרסינן תחתיה ואית דגרסי' מתחתיה. ובגמ' יליף דתנופה צריכה יד בעלים ויד כהן יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בתנופת חזה ושוק ואימורין שלהם בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו הכהן תחת יד הבעלים ומניף והגיש לקרן מערבית דרומית ומפ' בגמרא אברייתא דקתני כנגד חודו של קרן ודיו דר"ל דדי לו שיגיש שם המנחה בכלי ואין צריך לכוף בכלי כדי שתהא הסלת עצמה נוגעת במזבח:
יכין
היה: הכהן:
נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית: לאחר ששתתה:
וכהן מניח ידו מתחתיה: תחת ידי האשה:
ומניפה: מוליך ומביא מעלה ומוריד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש