משנה נידה ט ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ט · משנה ה | >>
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית, כולן טמאות.
תחת הפנימית, שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה.
תחת החיצונה, שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה.
[ אמר רבי יהודה ], אימתי, בזמן שעברו דרך מרגלות המטה.
אבל אם עברו שלשתן דרך עליה, כולן טמאות.
בדקה אחת מהן ונמצאת טהורהיא, היא טהורה ושתים טמאות.
בדקו שתים ומצאו טהורות, הן טהורות ושלישית טמאה.
שלשתן ומצאו טהורות, כולן טמאותיב.
למה הדבר דומה, לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחד מהן ומצאו טהור, הוא טהור ושנים טמאין.
שנים ומצאו טהורים, הם טהורים ושלישי טמא.
שלשתן ומצאו טהורים, כולן טמאים, דברי רבי מאיר, שרבי מאיר אומר, כל דבר שהוא בחזקת טומאה, לעולם הוא בטומאתו, עד שיודע לך, טומאה היכן היא.
וחכמים אומרים, בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה.
שלש נשים שהיו ישנות במיטה אחת,
- ונמצא דם תחת האמצעית - שלשתן טמאות.
- תחת הפנימית -
- שתים הפנימיות טמאות - והחיצונה טהורה.
- תחת החיצונה -
- שתים החיצונות טמאות - והפנימית טהורה.
- אימתי? - בזמן שעלו דרך מרגלות המיטה,
- אבל אם עלו שלשתן דרך עליה - כולן טמאות.
- בדקה אחת מהן, ומצאתה טהור -
- היא טהורה - והשתים טמאות.
- שתים, ומצאו טהור -
- הן טהורות - והשלישית טמאה.
- שלשתן, ומצאו טהור - כולן טמאות.
- למה הדבר דומה?
- לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים -
- בדקו אחד מהן, ומצאו טהור - הוא טהור, ושנים טמאין,
- שנים, ומצאו טהורין - הן טהורין, ושלישי טמא,
- שלשתן, ומצאו טהור -
- כולן טמאין - דברי רבי מאיר,
- שהיה רבי מאיר אומר,
- כל דבר שהוא בחזקת טומאה - לעולם הוא בטומאתו, עד שתיוודע הטומאה.
- וחכמים אומרין: בודק - עד שמגיע לסלע, או לבתולה.
- לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים -
רבי מאיר למד דין הכתמים לטעמו בגל טמא שנתערב בשני גלים (טמאים) [טהורים], ואמר לחכמים למה לא תאמרו בגל טמא שנתערב בגלים טהורים שיהיו כולם בחזקת טומאה לעולם עד שתמצא הטומאה, כמו שאמרתם בשלש נשים שנפל בהם הספק שאמרתם כי שלשתן טמאות.
וחכמים אומרים, כי בשלש נשים ידוע בהכרח כי אחת היא רואה הכתם אלא שאין אנו יודעין מי היא, אבל בגלים האלו יתכן שהטומאה אינה שם שאכלוה חיה או שטפוה המים, על כן כשיחפור עד שיגיע קרקע בתולה או עד שיגיע לסלע, הותרו המקומות כולם אשר נתחפשו החיפוש הזה.
והלכה כחכמים:
תחת הפנימית - אותה של צד הקיר קרויה פנימית, וחיצונה קרויה אותה של צד דרך עליית המטה. והא דמפליג תנא הכא בין כשנמצא תחת הפנימית לנמצא תחת החיצונה, ולעיל קתני ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות, ולא מפליג בין נמצא תחת פנימית לנמצא תחת חיצונה, מפרש בגמרא דלעיל איירי כשהן תכופות ודבוקות יחד, הילכך איכא לספוקי בחיצונה אפילו כשנמצא הדם תחת הפנימית:
אימתי - אמרו נמצא תחת החיצונה פנימית טהורה:
בזמן שעברו דרך מרגלות המטה - דלא עברה פנימית על מקום מציאת הדם:
אבל עברו שלשתן דרך עליה - שהן דורסות ועוברות על החיצונה:
כולן טמאות - ואפילו פנימית, דשמא כשעברה פנימית דרך שם נפל ממנה:
לגל טמא - שהיה שם כזית מן המת:
עד שמגיע לסלע או לבתולה - קרקע בתולה. ואם לא מצא, הגל טהור, דאימור בא עורב ונטל את הטומאה. אבל הכא כשבדקו שלשתן ומצאו טהורות, מודו רבנן לר' מאיר דכולן טמאות, דהאי דם מהיכא אתא, על כרחך מחדא מנייהו הוא. והלכה כחכמים:
בדקה אחת מהן ונמצאת. טהורה ולעיל קתני ומצאה טמאה. ותן האמור בזה בזה. והאמור בזה בזה:
כולן טמאות. ומיהו תולות זו בזו. כדלעיל:
(יא) (על המשנה) טהורה. ולעיל תני ומצאה טמאה. ותן האמור בזה, בזה. והאמור בזה, בזה:
(יב) (על המשנה) טמאות. ומיהו תולות זו בזו:
כולן טמאות: אית דגרסי שלשתן טמאות וכתב הרא"ש ז"ל הא דטמאות כולן ברישא ובסיפא מיהא נמי היא והסמוכה לה כתב הראב"ד ז"ל דדוקא ישנות שמתוך שינה הן דוחקות זו את זו וחוששים שמא דחקה אחת ונכנסה למקום חברתה אבל אם הם נעורות במטה אין לחוש להשמטה שאפשר לכל אחת מהן שתדע את מקומה ואם אומרת ברי לי שלא באתי למקום מציאת דם טהורה ע"כ:
אימתי בזמן שעברו: אית דגרסי שעלו וכו' אבל אם עלו וכו'. וי"ס א"ר יהודה אימתי בזמן וכו' עליה משמע דגרסי' כלומר ע"ג החיצונה וכן משמע מן המפרשים ומלשון הטור שהועתק שם סי' ק"ץ בס' שלחן ערוך. לשון מורגל בפי הפוסקים תמצאנו בטור ח"מ בה"ש סי' קס"ט ובס"ס שפ"ט ושם בש"ע ג"כ תמצאנו ובספר הלבוש פעמים בסי' קס"ט וס"ס שפ"ט וגם בפ' ששי דב"ב סי' ו' בלשון רשב"ם כמו שהעתקתי שם אבל וכו' ע"כ הג"ה: אבל שם ביד פ"ט משמע קצת ממגיד משנה דגרסי' עליה הלמד בחירק והיוד בפתח וז"ל בקיצור דכיון שכתב רבינו למטה דכשעלו דרך מרגלות המטה כשנמצא תחת אחת מאותם החיצונות ממילא דדין זה הוא או בשעלו דרך עלייה או בדרך שיש לחוש בכל מקום שנמצא הדם לכל אחת מהם ע"כ אמנם אין הכרח ולא שום ראיה ממה שתמצא בקצת מקומות כתובה מלה זו עלייה בשני יודין והיה נראה נכון דגרסי' עלייה הלמ"ד קמוצה דלגירס' עליה הלמ"ד בסגול וההא בפתח קשה קצת לשון שלשתן דקתני דהרי אינם אלא שתים ע"ג החיצונה. ואעפ"כ לא גרסי' רק עליה וכדכתיבנא שגם בס' הלבוש שם סעיף ?נ' אבל אם עלו כולן דרך החיצונה כולן טמאות. וכן תמצא לשון זה בגמ' פ"ק דשבת ריש דף ט' אע"פ שהעביר דרך עליו חייב ופירש"י ז"ל דרך עליו שהגביהו למעלה מעשרה ע"כ. וכן שם בשם הירושלמי רפ"ק ר' יוסי אומר אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור ע"כ. אחר זמן רב ראיתי שגם הר' יהוסף ז"ל הגיה ונקד עליה העין בקמץ והלמ"ד בסגול וכדכתיבנא:
למה הדבר דומה: בגמ' בעי למה ליה למיתני למה הדבר דומה ומשני ה"ק להו ר"מ לרבנן מ"ש בדם דלא פלגיתו עלי ומ"ש בגל דפלגיתו עלי אבל רבנן סברי בשלמא בגל אימור עורב וכו' כדפי' ר"ע ז"ל:
לגל טמא שנתערב בשני גלים: כך מצאתי מוגה:
עד שיודע לך טומאה היכן היא: ס"א טהרתו היכן היא. ונ"א עד שתודע לו טומאתו ונמחקו מלות היכן היא ובכולה מתני' מצאתי מוגה כלשון הזה בדקה אחת מהן ונמצאת טהור היא טהורה ושתים טמאות שתים ומצאו טהור הן טהורות והשלישית טמאה שלשתן ומצאו טהור כולן טמאות למה הדבר דומה לגל טמא שנתערב בין שני גלין טהורים ובדקו אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאו טהור הם טהורים והשלישי טמא שלשתן ומצאו טהור כולם טמאים דברי ר"מ שהיה ר"מ אומר וכו': וי"ס בדקה אחת מהן ומצאה טהורה וכו' ול"ג ונמצאת וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל:
וחכמים אומרים בודק וכו': ק"ק לע"ד דכיון דחכמים באו להקל הל"ל כיון שבדק עד הסלע או עד הבתולה טהור ושמא רוצים לומר שאע"פ שבדק פעם אחת עד הסלע או עד הבתולה יחזור ויבדוק שנית שמא לא דקדק יפה בתחלה וטהור וז"ל הרמב"ם ז"ל וחכמים ס"ל כי בשלש נשים בידוע בהכרח כי אחת היא רואה הכתם אלא שאין אנו יודעים מי היא אבל בגלים האלו יתכן שהטומאה אינה שם ואבדה שאכלתה חיה או שטפוה המים על כן כשיחפור עד שיגיע קרקע בתולה או עד שיגיע לסלע הותרו המקומות כולם אשר נתחפשו החפוש הזה ע"כ:
יכין
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת: ואינן משולבות. יחד:
תחת הפנימית: ר"ל אותה ששכבה סמוך לקיר:
א"ר יהודה אימתי: רק ב' החיצונות טמאות:
בזמן שעברו דרך מרגלות המטה: ולא עברה פנימית על מקום הדם:
אבל אם עברו שלשתן דרך עליה: שכולן עברו על מקום הדם שתחת החצונה:
כולן טמאות: וקיי"ל כר"י [שם ס"נ] מיהו בנמצא בסדין שמתכסי' בו. בין כך וכך כולן טמאות מיהו תולות ז"בז כסי' י"ג:
כולן טמאות: ולא מחלקינן בין באו לשאול בב"א או בזה אחר זה כטהרות פ"ה מ"ה? עי' ש"ך י"ד קי"א ס"ק טו וע' מ"שכ י"ד ש"ך ק"צ סקנ"ח:
לגל טמא: שיש שם כזית ממת:
או לבתולה: קרקע שניכר שלא חפרוה עדיין ובלא מצא תלינן בעורב שנטלו, משא"כ בג' נשים מודו דטמאות, דהאי דם מהיכא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש