משנה נגעים ו א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ו · משנה א | >>
גופה של בהרת, כגריס הקלקי מרובע.
מקום הגריס, תשע עדשות.
מקום עדשה, ארבע שערותא.
נמצאו שלשים ושש שערות.
גופה של בהרת - כגריס הקלקי, מרובע.
- מקום הגריס - תשע עדשות.
- מקום עדשה - ארבע שערות.
- נמצאו - שלשים ושש שערה.
- מקום עדשה - ארבע שערות.
גריס - הוא חצי גרעין פול.
וקלקי - מיוחס אל מקום שהיה פול זה המקום גדול.
עוד התנה וביאר עד שיהיה הנגע מרובע, שאם היה מצומצם על זה השיעור הנה יטמא על אי זו תמונה שתהיה. וכן המחיה אשר שיעורה כעדשה ובתנאי שתהיה מרובעת גם כן כמו שזכרנו, וכבר ביארנו זה בתוספתא במקואות. אמנם נתנה הרבוע בה כאשר היתה עדשה מצומצמת, עד שתהיה העדשה בו כמו עגולה ברבוע שלמות צלעות המקיף זאת העגולה, אולם כאשר נוספת המחיה על זה השיעור עד שיהא מרובע כעדשה ישקע בתוכה הנה היא תטמא על איזה פנים שתהיה. ושמור אלו השורשים.
ואמר יתברך בשאת "והיא הפכה שער לבן, ומחית בשר חי בשאת"(ויקרא יג, י), ואמרו בספרא "יכול לא תהיה טמאה עד שיהא בה שער לבן ומחיה, תלמוד לומר "צרעת נושנת היא"(ויקרא יג, יא), היא טמאה, ואינה צריכה דבר אחר עמה". הנה התבאר שהיא תטמא באחד מהם כמו שהקדמנו פעמים, ואמנם אמרו "בשר חי" ו"שער לבן" ליתן לנו השיעורים, שהיא לא תהיה נגע עד שיהיה בה כדי לקבל שער לבן ומחיה. וכבר אמרנו שהפחות שיהיו שנים, באמרו "שער לבן" פחות מה שיהיו שני שערות, ומאשר אמר "בשר חי ושער לבן" ולא אמר "בבשר החי" שיעור, הנה יצטרך שיהיה הבשר החי צמיחת השתי שערות. ובעבור זאת אמר שרוחב זה הנגע יהיה צמיחת ארבע שערות, להיות אפשר בה בשר חי בצמיחת שתי שערות ושער לבן בשתי שערות הנשארות, אבל לאמרו "בשר חי בשאת" התחייב שיהיה הבשר החי ממוצע בנגע לא שיהיה מצדו, לפי מה שהתבאר שהמחיה אמנם היא סימן טומאה כאשר היתה מבוצרת בתוך הנגע לא שתהיה מן הצד. [נמצא] שיהיה על זה רוחב הנגע צמיחת (שתי) [שש] שערות, עד שיהיה אפשר להיות באמצעו מחיה צמיחת שתי שערות, וישאר צמיחת שתי שערות מימין המחיה ושתי שערות משמאל המחיה.
וכאשר היה הנגע מרובע יהיה שיעורו צמיחת שלושים ושש שערות, והוא כגריס הקלקי לפי שרוחבו שש באורך שש. ויהיה גם כן אורך שלושה עדשים ברוחב שלושה עדשים, לפי שהעדשה אורכה צמיחת שתי שערות ורוחבה צמיחת שתי שערות, רוצה לומר המרובע המקיף כעדשה אשר הוא שיעור המחיה כמו שקדם.
וכלל אומר לך, שהשיעור הלכה למשה מסיני ורמיזות רמז בו הפסוק, וכבר כפלנו אלו השורשים שתי פעמים. וכבר הודעתיך שאמרו "צרעת צרעת לגזירה שווה", לפי שכל נגע צרעת לא יהיה שיעורה פחות מזה, והוא אמרם "בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס":
הקלקי. שם מקום כדתנן במס' מעשרות (פ"ה מ"ח) גריסין הקילקין ועדשים המצריות:
שלשים ושש שערות. בת"כ דריש לה ולעיל פירשתיה בפ"ק:
גופה של בהרת - כגריס. חצי פול:
הקלקי - שם מקום. ופולין שבו גדולים:
מרובע - וזהו שיעור מצומצם שבבהרת. ואם היה הנגע עגול או על צורה אחרת, אם יש בו כדי שיכנס בתוך הנגע כגריס הקלקי מרובע, טמא, ואם לאו, טהור:
כגריס הקלקי כו' נמצאו ל"ו שערות. בת"כ שער לבן ומחית בשר חי וכו'. עד וא"צ ד"א לסייעה. שהעתקתיה במשנה ב ת"ד. ותני א"כ למה נאמר שער לבן ומחית בשר. לומר לך שלא תהא טמאה עד שתהא כדי לקבל שער לבן ומחיה. יכול שער לבן מצד אחד ומחיה מצד אחד ת"ל בשאת. שתהא מבוצרת לתוך השאת. הא כיצד מקום שתי שערות מימינה ומקום ב' שערות משמאלה ומלמעלה ממנה ומלמטה ממנה מרובע. נמצאו ל"ו שערות ? נמצא גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע. וכתב הרמב"ם ואמרו צרעת [צרעת לג"ש]. לפי שכל נגע צרעת לא יהיה שעורה פחות מזה והוא אמרם בנין אב לכל הצרעת ע"כ. ועי' במ"ו פ"י [ד"ה ב' נתקים] [ומ"ש הר"ב הקלקי שם מקו' ונשנה במס' מעשרות בספ"ה ושם פי' הר"ב שהן מרובעות כו' וכ"כ שם הרמב"ם ובכאן בנא"י נוטה לרבוע]:
מקום עדשה ד' שערות. ר"ל המרובע המקיף כעדשה אשר הוא שיעור המחיה [כמ"ש במתני' דלקמן] רמב"ם:
(א) (על המשנה) מקום כו'. רוצה לומר המרובע המקיף כעדשה. הר"מ:
כגריס הקלקי מרובע. ירושלמי ס"פ בתרא דמעשרות דף נ"ב ודפ"ד נדרים דף ל"ז ודפ' הנחנקים ודפ"ג דשבועות גרסי' תניא אמר רשב"ג אין מרובע מששת ימי בראשית הותיב ר' ברכי' והתנינן גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע ומשני א"ר ביסנא אדרבא משם ראי' דליתי' מרובע דאי לא ליתני כגריס ואנא ידענא דהוא מרובע ולמה תנינה אלא שמע מינה שהוא עצמו ירבענה כמו שאכתוב בסמוך בס"ד בשם הרא"ש ז"ל ומסיק התם ואית דבעי מימר לא אמר רבן שמעון בן גמליאל אלא בבריות ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות ע"כ. וכתב הרא"ש ז"ל ושיעור הגריס לא שיהי' כמו שהוא עגול אלא מוסיפים עליו הרבוע שלשים ושש שערות דתניא בת"כ פרשה ג' דפרשת נגעים ומחית בשר חי בשאת יכול כל שהוא ת"ל שער לבן ומחית בשר חי מה שער לבן מקום שתי שערות אף מחי' מקום שתי שערות יכול לא יהא טמא עד שיהא בו שער לבן ומחי' ת"ל צרעת נושנת היא היא טמאה ואין צריכה דבר אחר לסייעה א"כ למה נאמר שער לבן ומחי' לומר לך שלא תהא טמאה עד שיהי' שיעורה כדי לקבל שער ומחי' יכול שער לבן מצד אחד ומחי' מצד אחד פי' יכול יהא שיעור הבהרת כדי שיעמוד ש ער לבן אצל מחי' דהיינו ד' שערות ברוחב שער אחד ת"ל בשאת שתהא מבוצרת לתוך השאת הא כיצד מקום שתי שערות מימינה ומקום שתי שערות משמאלה מלמעלה הימנה מלמטה הימנה מרובע נמצאו בה ל"ו שערות כגריס הקלקי מרובע פי' המחי' שתי שערות על שתי שערות וכן מימינה שתי שערות על שתים וכן משמאלה וכן מלמעלה ומלמטה ולארבע קרנות לכל קרן שתי שערות על שתי שערות כדי שתהא מבוצרת ומרובעת נמצא כי מרבעת לה הוי שש שערות על שש והיינו ל"ו שערות ומיהו צ"ע מנא לן שצריך שתהי' המחי' שתי שערות על שתים אמאי לא סגי באורך ב' שערות ורוחב שערה אחת כשיעור שער לבן וגם למה צריכה הבהרת להיות מרובעת יספיק שיהא מן המחי' לקרן אורך שתי שערות באלכסון כדי שתהא מבוצרת מכל צד וי"ל דפשטי' דקרא דכתיב והיא הפכה שער לבן ומחית משמע דבעינן תרויהו אלא דמצרעת נושנת מפקי' קרא ממשמעותה ומטמינן בחד ויש לנו לקיים פשט המקרא כל מה שנוכל ואם לא נוכל להצריך שניהם לכל הפחות נאמר שתהי' המחי' בשיעור שער לבן ומחי'. ומחי' כבר למדנו שהיא שיעור שתי שערות נמצא שיעור טומאת מחי' שתי שערות על שתים ואז יהי' פשט המקרא מקויים והא דבעינן בקרן שתי שערות על שתים ולא יספיק שיהא שתי שערות באלכסון דכתיב בשאת משמע שתהא באמצע שתהא הבהרת מקפת המחי' מכל צד כשיעור המחי' ואף בקרנות שיהא בבהרת כשיעור מחי' באלכסונה שמכל צד שתמדוד שתמצא בבהרת שיעור המחיה. תשע עדשות שהיא ד' שערות כזה % עכ"ל ז"ל:
נמצאו ל"ו שערות כצ"ל. וברמב"ם פ"א דהלכות ט"צ סי' ז' ח' ושם הגרסא בשלשת הדפוסים כגריס הקלקלי בשני למדין ואפי' בספר מוגה מספר שכתובה חתימת ידו של הרמב"ם ז"ל בסופו:
יכין
כגריס: הוא חצי פול:
הקלקי: שם מקום שגדלים שם פולין גדולים [ובתוספתא דמכילתן פ"ב מוכח דגריס של נגעים הוא גדול יותר מרוחב ראש אגודל ועי' בפירקן סי' ל"ז. והא דאמרו גריס דהיינו חצי פול. אין ר"ל שנחלק אורך או רוחב הפול. רק ר"ל שנחלק עביו של פול וזה משום שהפול מעוגל בב' שטחי' למעלה ולמטה ומשו"ה א"א למדוד בו בצמצום כשהוא שלם רק כשמחלקו באמצע עביו ומודד באמצעיתו דשם הוא פשוט וחלק ונוח למדוד בו יפה]:
מרובע: נ"ל דמשום דכל גריס ארכו יותר על רחבו. וגם ב' ראשיו הם עגולים. להכי נקט מרובעת. לומר שיהיה רוחב הנגע וגם ארכו. כל א' כאורך הפול. וגם צריך למלא הקרנות כדי שיהי' רבוע אמתי. דאי"ל דמשערין ארכה ורחבה של נגע כרוחב הגריס. דא"כ הו"ל לחומרא. ולא הו"ל לסתום אלא לפרש. גם אי"ל דלעולם משערין האורך והרוחב כאורך ורוחב הגריס ממש. ואפ"ה נקט מרובע רק משום הקרנות שצריך למלא. ליתא דהרי נקט ג' על ג' עדשים והיינו ריבוע אמתי ממש. אבל בעדשה שארכה כרחבה. אע"ג שעכ"פ גם היא צריכה כשיעור עדשה מרובעת הקרנות [כפ"א מ"ה]. אפ"ה כיון שעגלילותה קטן אין חסרון קרנותיה רק מעט מזעיר. לא חש תנא להזכיר שתהיה מרובעת. ואם אין הנגע בתמונת מרובע צריך עכ"פ אורך הנגע ורחבו כל א' כאורך הפול. דאל"כ אפילו ארוך אמה כיון שאין ברחבו כאורך הגריס טהור [רמב"ם טו"צ פ"א ה"ח]. ודע שיש חילוק בין גריס של נגעים לגריס של כתמי אשה [נדה פ"ח] דבנגעים כגריס טמא. ובכתם מדהוא מדרבנן רק ביתר מגריס טמא ואפ"ה יש חומרא בכתם טפי מבנגע. דבנגע צריך ארכו ורחבו כל א' כאורך גריס וכדאמרן. משא"כ בכתם שבא מדבר לח כדם. לפיכך אפילו הוא רק חוט ארוך ויש בכולו כשעור גריס ועוד טמא. וגם סגי כשארכו כאורך גריס ורחבו כרוחב גריס [ודו"ק]:
מקום עדשה ארבעה שערות: דהיינו ב' על ב' שערות בריבוע. דהיינו כהרווח שביניהן כשגדלין בעור האדם:
נמצאו שלשים ושש שערות: נ"ל דנקט כל הנך סימנים גריס ועדשה ושערות משום שיש מקום שמצוין שם הנך ולא הנך [ועמ"ש הר"ב כלים פי"ז מי"ב]. עוי"ל דנקט ט' עדשים דהיינו מרובע אמיתי. כדי שלא נטעה לומר כאורך ורוחב הפול. אבל משום דבפולים ועדשים יש במינם גדולים וקטנים להכי נקט נמי סי' דשערות ולא הסתפק למנקט סי' דשערות לחוד. משום דפולין ועדשים שהן דבר המטולטל אפשר לכוון על ידן השיעור יפה. והא דכלל לבסוף וקאמר נמצא ל"ו שערות. ה"ט דסד"א דג' עדשים צפופות יחד קאמר. והרי כל עדשה שיעורו כגידול ב' שערות על ב' שערות וא"כ לא יהיה כל הגריס רק ד' על ד' שערות. שהן בין הכל רק ט"ז שערות. קמ"ל שצריך שיהיה כל השיעור כמקום גידול ל"ו שערות. וא"כ ג' עדשים דקאמר ברישא היינו בשמרוחק כל עדשה מחבירתה כרווח עדשה. [א"כ י"ל דמה"ט נמי צריך למנקט סי' דשערות]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת