משנה מכשירין א ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק א · משנה ד | >>
הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון, בית שמאי אומרים, בכי יותן.
בית הלל אומרים, אינם בכי יותן.
אמרו בית הלל לבית שמאי, והלא הנוער את הקלח, חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה.
אמרו להן בית שמאי, שהקלח אחד, ואגודה קלחים הרבה.
אמרו להם בית הלל, הרי המעלה שק מלא פירות ונתנו על גב הנהר, חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון.
אבל ח אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה, התחתון בכי יותן.
רבי יוסי אומר, התחתון טהורט.
הנוער אגודה של ירק,
- וירדו מצד העליון לתחתון -
- בית שמאי אומרין: בכי יותן.
- בית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
- אמרו בית הלל לבית שמאי:
- והרי הנוער את הקלח,
- חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה.
- אמרו להן בית שמאי:
- שהקלח אחד, ואגודה קלחים הרבה.
- אמרו להן בית הלל:
- והרי המעלה שק מלא פירות, ונתנו על גף הנהר,
- חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון.
- וירדו מצד העליון לתחתון -
- אבל, אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה -
- התחתון - בכי יותן.
- רבי יוסי אומר: התחתון - טהור.
דברי בית הלל, חוששין אנו - בתמיהה, פירוש שהם אמרו לבית שמאי, לטעמיכם מי שנער קלח אחד יוכשר הקלח ההוא, ונאמר שמא יצאו מן העלה לעלה.
והשיבום בית שמאי, שהקלח אחד על כן לא נחוש לו, ואגודה קלחים הרבה.
ואמרו להם בית הלל, והרי המעלה שק מלא פירות שהם חלקים נפרדים, ואין אנו אומרים שמא ירדו המים מצד העליון לתחתון ויהיה הפירות התחתונים נבללין ברצון, עם היות השק הכולל הפירות כהיות האגודה כוללת הקלחים.
ומאמר רבי יוסי התחתון טהור, רוצה לומר אינו מוכשר, כי הרבה אומרים במסכת הזאת טמא בעבור מוכשר, וטהור על הדבר שאינו מוכשר.
וטעם רבי יוסי, שאומר שלא נתכוין שיבלל השק התחתון, אבל נתכוין להגן בו השק העליון שלא יבלל, ונמצא בלילת התחתון שלא לרצון.
ואין הלכה כרבי יוסי:
הנוער אגודה של ירק. כגון שירדו עליו גשמים או שנפלו במים שלא לרצון ומנערן כדי שיצאו ממנו המים כאדם המנער טליתו:
המעלה שק מלא פירות. שנפל בנהר שלא לרצון והעלהו והניחו על שפתו:
התחתון טהור. כלומר אף התחתון טהור וכ"ש העליון:
תניא בתוספתא (רפ"א) המרעיד את האילן להשיר ממנו משקין ונפלו על תלושין שבו ועל מחוברים שתחתיו ב"ש אומרים בכי יותן ובית הלל אומרים על התלושין בכי יותן ועל המחוברים אינן בכי יותן אמר רבי יוסי בר רבי יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על המרעיד את האילן להשיר ממנו משקין ונפלו על התלושין שבו ועל המחוברים שתחתיו שאינן בכי יותן ועל שעקרן משינגבו שאינן בכי יותן על מה נחלקו על המרעיד את האילן ונפלו מבד לבד ומסוכה לחבירתה באותו אילן שבית שמאי אומרים בכי יותן ובית הלל אומרים אינם בכי יותן אמרו להם ב"ה לבית שמאי אי אתם מודים במעלה שק אחד מעורר ונתנו על גבי הנהר שאע"פ שהמים יורדין מצד העליון לתחתון שאינו בכי יותן אמרו להם ב"ש אי אתם מודים במעלה שני שקים מעוררין ונתנן זה על גב זה המים יורדין מן העליון לתחתון שהתחתון בכי יותן ר' יוסי אומר אחד שק אחד ואחד שני שקים בית שמאי אומרים בכי יותן ובית הלל אומרים אינן בכי יותן ר' יהודה אומר ר"א אומר זה וזה בכי יותן רבי יהושע אומר זה וזה אינן בכי יותן ר"ע אומר התחתון בכי יותן והעליון אינו בכי יותן. פי' על תלושין שבו ועל מחוברין שתחתיו לכאורה איפכא גרס מחוברין שבו ותלושין שתחתיו וכן בדר' יוסי בר רבי יהודה דאי כגירסת הספרים דגרסי נמי בדרבי יוסי בר ר' יהודה על התלושין שבו ועל המחוברין שתחתיו שאינן בכי יותן היכי קאמרי ב"ש מבד לבד בכי יותן אלא בשבוש כתובה והגירסא נכונה כדפרישית וגרסינן בדר' יוסי נמי על מחוברין שבו ועל תלושין שתחתיו שאינן בכי יותן ומבד לבד ומסוכה לחבירתה פליגי באותו אילן ובתלושין ואית דגרסי על מה נחלקו על המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין ונפלו מבד לבד ומסוכה לחבירתה באותו אילן כלומר שמשיר מבד לבד ומים נופלין על הפירות דב"ה סברי כיון דלא מכוין להשיר מים אין כאן מחשבה וב"ש סברי כיון דאי אפשר זה בלא זה מחשבה היא והרי הן בכי יותן:
הנוער אגודה של ירק - כגון ירק שירדו עליו גשמים או שנפל במים שלא לרצון, ומנערו כדי שיצאו המים ז:
חוששים אנו - בתמיה. כלומר לדבריכם היה לנו לחוש גם לזה:
המעלה שק מלא פירות - שנפל במים שלא לרצון, והעלהו והניחו על שפת הנהר:
התחתון טהור - כלומר, אף התחתון טהור, וכל שכן העליון:
הנוער אגודה של ירק. פירש הר"ב כגון ירק שירדו עליו גשמים וכו' ומנערו כדי שיצאו ממנו מים וירדו מצד העליון לצד התחתון מקלח לקלח. ב"ש אומרים בכי יותן. כיון דהשתא בשעת ניעור הוה ניחא ליה שירדו מים מצד העליון לצד התחתון. ומתוך כך יפלו המים מן האגודה. חשיב הכשר. ובה"א אינו בכי יותן. כיון דהיה חפץ שלא יהיו מים על זאת האגודה בצד העליון. נהי דבצד התחתון ניחא ליה שירדו דרך שם. מ"מ כל האגודה אחת היא. ותחתונה שוה לעליונה. א"ל ב"ה לב"ש. והרי הנוער את הקלח אחד. וכי חוששין אנו שמא יצאו מעלה לעלה. בתמיה. וכי היכי דהתם אין חוששין. ה"נ באגודה לא ניחוש. א"ל שהקלח אחד. פי' לא דמי אגודה לקלח. דשם קלח אחד הוא וכל עלין שבו דין אחד להם. אבל אגודה אין סברא לעשות כל קלחין שבה אחד. כמו שאנו עושים כל עלין שבקלח א'. כנ"ל לפרש מהר"ם:
הרי המעלה שק מלא פירות כו' עיין במשנה ז' פ"ד: . הרי המעלה שק מלא פירות כו' עיין במשנה ז' פ"ד:
אבל אם העלה. כמו אבל שרה אשתך (בראשית י"ז). כלומר בהא מודינא. כ"כ מהר"ם. וכן במס' מעילה פ"א משנה ב':
ר' יוסי אומר התחתון טהור. שלא נתכוין שיבלל השק התחתון. אבל נתכוין להגין בו השק העליון שלא יבלל. ונמצא בלילת התחתון שלא לרצון. הרמב"ם. וכתב עוד דהלכה כר"י אבל בחבורו פי"ד מהט"א כתב כת"ק:
טהור. ר"ל אינו מוכשר. כי הרבה אומרים כו' הרמב"ם כמו שהעתקתי [סוף המשנה] דלעיל:
(ז) (על הברטנורא) וירדו מצד העליון לצד התחתון מקלח לקלח. בית שמאי אומרים כיון דבשעת ניעור ניחא ליה שירדו מים מצד העליון לתחתון ומתוך כך יפלו המים מן האגודה, חשוב הכשר. ובית הלל אומרים כיון דהיה חפץ שלא יהיו מים על זאת האגודה בצד העליון, נהי דבצד התחתון ניחא ליה שירדו דרך שם, מכל מקום כל האגודה אחת היא ותחתונה שוה לעליונה. אמרו להם בית הלל לבית שמאי והרי כו', וכי חוששין שמא יצאו מעלה לעלה, בתמיהה, הכא נמי לא ניחוש. אמרו להם שהקלח אחד, והסברא נותנת לעשות כל עלין שבו דין אחד להם, אבל אין סברא לעשות כל קלחין שבאגודה אחד. מהר"מ:
(ח) (על המשנה) אבל. כלומר בהא מודינא. כמו אבל שרה אשתך. מהר"ם:
(ט) (על המשנה) טהור. שלא נתכוין שיבלל השק התחתון, אבל נתכוין להגן בו השק העליון שלא יבלל, ונמצא בלילת התחתון שלא לרצון. והלכה כר' יהודה. הר"מ:
הנוער אגודה וכו' ובה"א אינם בכי יותן: גרסי'. ופי' הרמב"ם ז"ל מה שאמר חוששין אנן בתמי' וענינו שהם אמרו לב"ש על דעתכם מי שהרעיד עיקר אחד נאמר ג"כ שמא יצאו מעלה לעלה והשיבום ב"ש שהקלח אחד ולזה לא נחוש ואגודה קלחים הרבה אמרו להם ב"ה והרי המעלה שק מלא פירות שהם חלקים נפרדין ולא נאמר שמא ירדו המים מצד העליון לתחתון ויהיו הפירות שלמטה שכבר נבללו ברצון והיות השק יחבר הפירות כמו היות האגודה תחבר החלקים ומאמר ר' יוסי התחתון טהור רוצה לומר שאינו מוכשר והרבה מה שיאמר בזו המסכתא טמא על המוכשר וטהור על דבר שאינו מוכשר וסיבת ר' יוסי שהוא אומר לא נתכוון שיבלול השק התחתון. ואמנם נתכוון שישמר בו השק העליון שלא יבלל היה בלל השק התחתון שלא לרצון. ואין הלכה כר' יוסי ע"כ. ופי' הרא"ש ז"ל חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה והוכשר אותו הקלח: שהקלח אחד. ולא חשיב לרצון אלא נוער דבר אחד ונפל המשקה ממנו על האוכל. אבל באותו דבר שהוא נוער אם יצא המשקה ממקום למקום לא הוי הכשר:
שק: מלא פירות שנפל לנהר שלא לרצון ונתנו על שפת הנהר שיצאו המים ממנו ושק מלא פירות הוי כאגודה של ירק אבל שני שקים שהן גופים הוכשר התחתון ור' יוסי פליג גם בשני שקים ע"כ:
על גב הנהר: בערוך גריס על גיף הנהר תרגום ירושלמי על שפת היאור על גיף נהרא:
אבל אם העלה שנים וכו': תני בתוספתא ר' יוסי אומר אחד שק ואחד ב' שקים בש"א בכי יותן ובה"א אינם בכי יותן ר' יהודא אומר ר' אליעזר אומר זה וזה בכי יותן ר' יהושע אומר זה וזה אינם בכי יותן ר' עקיבא אומר התחתון בכי יותן שהרי ברצונו הניח זה על גב זה והעליון אינו בכי יותן:
יכין
הנוער אגודה של ירק: להשיר המים:
חוששין אנו: ור"ל וכי חוששין אנו וכו':
אמרו להן ב"ש שהקלח א': וכיון דלא אתעביד כוונתו הו"ל כלא זזו ממקומן:
הרי המעלה שק מלא פירות: שנפל לנהר שלא לרצון. והעלהו:
ונתנו על גב הנהר: שיצאו המים מהן לנהר:
חוששין אנו: בלשון בתמיה:
ור' יוסי אומר התחתון: אף התחתון:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת