משנה יבמות יא ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יא · משנה ב | >>
הגיורת שנתגיירו בניה עמה, לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו ח של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה.
וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה.
הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ,
- לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין,
- אֲפִלּוּ הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה,
- וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה.
- וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ:
גיורת - שנתגיירו בניה עימה,
- לא חולצין, ולא מייבמין,
- אפילו -
- הורתו של ראשון שלא בקדושה, ולידתו בקדושה,
- והשני - הורתו ולידתו בקדושה.
- אפילו -
- וכן השפחה - שנשתחררו בניה עימה.
זה מבואר, לפי שדיני הקורבה אינו נוהג בקורבת הגויים ועבדים:
לא חולצין - דאחוה מן האב בעינן, וגרים אין להם שאר מן האב ז:
הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין כו'. פירש הר"ב דאחוה מן האב בעינן [כמפורש בריש פרק קמא] וגרים אין להם שאר [מן] האב כדמפרש בגמרא דרחמנא אפקרה לזרעם כזרע בהמה דכתיב (יחזקאל כ"ג) וזרמת סוסים זרמתם. זרמת. זרע שהוא יורה כחץ כזרם מים המקלח בכח וכתב נמוקי יוסף דרישא בהורתן ולידתן שלא בקדושה וכן דייקא לישנא שנתגיירו עמה ע"כ. והא דתנן הגיורת משום סיפא דלידתן בקדושה. דלא משכחת אלא כשנתגיירה האם ומכל מקום לא צריכא למימרא וכן הרמב"ם והטור לא העתיקו אלא גרים וכו' ועיין במשנה ג' פרק ד' דכתובות מ"ש בשם התוספות. וכתב עוד נ"י והא דתנן לא חולצין ואינהו לאו אחין נינהו כלל אלא קמשמע לן אפילו מדרבנן אינן בתורת יבום וחליצה. ואיבעו למנסב נשי דהדדי לאחר מיתה אפילו יש להם בנים נסבי ובגמרא שקלו וטרו בה. ע"כ. ומסקנת הפוסקים דכשנשאום לאחר שנתגיירו. דאיסורא איכא מדרבנן למנסב נשי דהדדי:
אפילו הורתו וכו'. ולידתו בקדושה. והשני וכו' דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה וכשתי אמהות דמיא ואיכא למימר דתהוי עליה כנכרית ואי בעי ליבומי מיבם אפילו הכי אסירי וקיימי עליה באשת אח. גמרא. וכתבו התוספות וליכא למימר דאשמעינן רבותא טפי ואפילו הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה. דהתם יכול להיות דשרי:
(ז) (על הברטנורא) והא דתנן הגיורת משום סיפא דלידתו בקדושה והא דתנן לא חולצין ואינהו לאו אחין ננהו כלל. אלא קמ"ל אפילו מדרבנן אינן בתורת יבום וחליצה. ואי בעי למינסב נשי דהדדי לאחר מיתה אפילו יש להם בנים נסבי ובגמרא שקלי וטרו בה. נ"י. ומסקנת הפוסקים דכשנשאו לאחר שנתגיירו דאסורא מדרבנן למינסב כו':
(ח) (על המשנה) אפילו כו'. דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה וכשתי אמהות דמיא ואיכא למימר דתהוי עליה כנכרית ואי בעי ליבומי מיבם אפילו הכי אסירי וקיימי עליה באשת אח. גמרא. ואי גם לידתו של ראשון שלא בקדושה יכול להיות דשרי. תוספ':
הגיורת שנתגיירו בניה עמה: הכא בהורתם ולידתם שלא בקדושה איירי וכן דייק לישנא שנתגיירו וכל כה"ג גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואפי' קורבה דאם לית להו וכ"ש קורבה דאב וכשלידתם בקדושה ואין הורתם בקדושה יש להם שאר האם ואסורות ביבום דבר תורה ואשת כל אחד לחבירו אשת אח שלא במקום מצוה וכשהורתם בקדושה יש להם אפי' שאר האב והן כישראלי' גמורים מן התורה נמוקי יוסף:
אפילו הורתו וכו': וביד פ"א דהלכות יבום סי' ח' ובטור יו"ד סי' רס"ט ובאבן העזר סי' קנ"ז:
יכין
הגיורת שנתגיירו בניה עמה: ולא היתה הורתן בקדושה, [ונקט גיורת. דאורחא דמלתא נקט שרגילין הבנים להתגייר עם אמן ועוד מדבעי למנקט סיפא אפילו א' נולד בקדושה. ומיירי נמי שהיו ג"כ אחין מאב. דאל"כ פשיטא דאין כאן יבום]:
לא חולצין ולא מיבמין: פטורים מחליצה דאין לגרים אחוה, ומותר אפילו באמו מדאורייתא, ורק מד"ס אסור בכל שאר אם [(שו"ע יו"ד, רסה)], וליבם אסורים מדרבנן, למנסב נשי דהדדי [(שו"ע אה"ע, קנז)]:
ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה: אפ"ה אסור ליבם מד"ס, ולא אמרינן כב' אמהות דמיין [ולא נקט רבותא טפי, דאפילו הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה. דקמ"ל דאף שלידת הראשון נמי בקדושה, אפ"ה לא מחליף בישראל וא"צ חליצה]:
וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה: סד"א עבד אין לו חיים [כיבמות ס"ב א'] ונייבם קמ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת