משנה טבול יום ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ד · משנה א | >>
אוכל מעשר שהוכשר במשקה, ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות, מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה, מפני שהוא שלישי, והשלישי טהור לחולין.
אוכל מעשר שהוכשר במשקה,
- ונגע בו טבול יום, או ידים מסואבות -
- מפרישין הימנו תרומת מעשר בטהרה,
- מפני שהוא שלישי, והשלישי - טהור לחולין.
- ונגע בו טבול יום, או ידים מסואבות -
כבר ביארנו כי מעשר ראשון מותר לזרים. וכן מותר לטבול יום לאוכלו כמו החולין. וכבר ביארנו פעמים כי טבול יום במדרגת שני לטומאה, וכן כל ידים טמאות שני לעולם. וכבר נתבאר במסכת בכורים (פ"ב), כי תרומת מעשר שהיא מעשר מן המעשר דינו ודין התרומה שווה, והוא קודש.
ואם היה אוכל מעשר מוכשר, ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות חזר שלישי, והשלישי בחולין טהור כמו שנתבאר בטהרות (פ"א), ואף על פי שהוא טבל מחמת תרומת מעשר (בטהרה). וכבר ביארנו בטהרות כי הטבל כחולין לעניין השני והשלישי, ועל כן מוציאים ממנו תרומת מעשר בטהרה, ותהיה תרומה טהורה:
תרומת מעשר בטהרה. דטבול יום וידים שניות והמעשר כחולין ואין שני עושה שלישי בחולין ואע"ג דהאי מעשר מיירי בטבול לתרומה קסבר דחולין הטבולין לחלה לאו כחלה דמו דפלוגתא היא בסוטה בפ' כשם (דף ל:) ואי נמי סבר דכחלה דמו בשאר מילי לגבי טבול יום ושני לא הוו כחלה כדמפרש בפ"ק דנדה (דף ו:) אסיפא דמתני' דאשה והיא טבולת יום דכל שודאו מטמא חולין גזרו על ספיקו משום חולין הטבולין לחלה והאי טבול יום כיון דודאו לא מטמא חולין לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה.
אוכל מעשר - מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה. דטבול יום וידים שניות הן, ומעשר ראשון כחולין הוא חשוב, ואין שני עושה שלישי בחולין. ואע"ג דהאי מעשר טבול לתרומת מעשר שבו, לענין שני ושלישי א הטבל כחולין, הלכך כשמפרישין ממנו תרומת מעשר אחר כך הויא טהורה:
מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה. כתב הר"ב ואע"ג דהאי מעשר טבול לתרומת מעשר שבו. לענין שני ושלישי הטבל כחולין. וכן לשון הרמב"ם. וה"פ לענין שני שעושה שלישי דהא לא משכחת בתרומה רביעי. וא"כ למאי נ"מ נקט שלישי. ולשון הר"ש לגבי טבול יום ושני. ולידים מסואבות דמתניתין נקט להו שני. ואע"ג דט"י עצמו נמי שני הוא:
מפני שהוא שלישי. פי' אוכל מעשר:
(א) (על הברטנורא) פירוש, לענין שני שעושה שלישי. דהא לא משכחת רביעי בתרומה, ולמאי נפקא מינה נקט שלישי:
בפי' רעז"ל ואע"ג דהאי מעשר טבול לתרומת מעשר שבו אמר המלקט דקסבר האי תנא חולין הטבולין לתרומה לא כתרומה דמו ואי נמי סבר דלשאר מילי כתרומה דמו לגבי טבול יום וידים מסואבות דשניות נינהו לא הוו כתרומה וכה"ג מפליג בפ"ק דנדה אסיפא דמתני' אשה שהיא טבולת יום דכל שודאי מטמא חולין גזרו על ספקו משום חולין הטבולין לחלה אבל ט"י דאין ודאו מטמא חולין לא גזרו על ספיקו משום חולין הטבולין לחלה. הר"ש והרא"ש ז"ל:
יכין
או ידים מסואבות: דשניהן שניות הן:
מפני שהוא: המאכל מעשר שנגע בו:
והשלישי טהור לחולין: ומעשר אף בטבול לתרומת מעשר דינו כחולין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת