משנה זבים ה דפוסים
משנה זבים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הנוגע בזב, או שהזב נוגע בו, המסיט את הזב, או שהזב מסיטו, מטמא אוכלים ומשקים וכלי שטף במגע, אבל לא במשא.
כלל אמר רבי יהושע, כל המטמא בגדים בשעת מגעו, מטמא אוכלין ומשקין להיות תחלה, והידים להיות שניות, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס.
לאחר פרישתו ממטמאיו, מטמא משקין להיות תחלה, והאוכלין והידים להיות שניות, ואינו מטמא בגדים.
ועוד כלל אחר אמרו, כל הנישא על גבי הזב, טמא.
וכל שהזב נישא עליו, טהור, חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם.
כיצד, אצבעו של זב תחת הנדבך, הטהור מלמעלן, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
הטמא מלמעלן והטהור מלמטן, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
האוכלין, והמשקין, המשכב, והמושב, והמדף, מלמעלן, מטמאין שנים ופוסלין אחד.
פרשו, מטמאין אחד ופוסלין אחד.
והמשכב והמושב מלמטן, מטמאין שנים ופוסלין אחד.
פרשו, מטמאין שנים ופוסלין אחד.
האוכלין והמשקין והמדף מלמטן, טהורין.
מפני שאמרו, כל הנושא ונישא על גבי משכב, טהור, חוץ מן האדם.
כל הנושא ונישא על גבי הנבלה, טהור, חוץ מן המסיט.
רבי אליעזר אומר, אף הנושא.
כל הנושא ונישא על גבי המת, טהור, חוץ מן המאהיל, ואדם בזמן שהוא מסיט.
מקצת טמא על הטהור ומקצת טהור על הטמא, חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא, טמא.
רבי שמעון אומר, מקצת טמא על הטהור, טמא.
ומקצת טהור על הטמא, טהור.
הטמא על מקצת המשכב והטהור על מקצת המשכב, טמא.
מקצת טמא על המשכב ומקצת טהור על המשכב, טהור.
נמצאת טומאה נכנסת לו ויוצאת ממנו במיעוטו.
[ וכן ] ככר של תרומה שהוא נתון על גבי משכב והנייר בינתיים, בין מלמעלן בין מלמטן, טהור.
וכן באבן המנוגעת, טהור.
רבי שמעון מטמא בזו.
הנוגע בזב, ובזבה, ובנדה, וביולדת, ובמצורע, במשכב, ובמושב, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
אחד הנוגע ואחד המסיט ואחד הנושא ואחד הנישא.
הנוגע בזובו של זב, וברוקו, בשכבת זרעו, במימי רגליו, ובדם הנדה, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
אחד הנוגע ואחד המסיט.
רבי אליעזר אומר, אף הנושא.
הנושא את המרכב והנישא עליו והמסיטו, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
הנושא את הנבלה, ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה, מטמא שנים ופוסל אחד.
הכניס ראשו לאויר התנור, טהור, וטהור התנור.
הקיאה או בלעה, מטמא אחד ופוסל אחד.
וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה, טהור.
הנוגע בשרץ, ובשכבת זרע, ובטמא מת, ובמצורע בימי ספרו, ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה, ובנבלה, ובמרכב, מטמא אחד ופוסל אחד.
זה הכלל, כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה מטמא אחד ופוסל אחד, חוץ מן האדם.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
בעל קרי, כמגע שרץ.
ובועל נדה, כטמא מת, אלא שחמור ממנו בועל נדה, שהוא מטמא משכב ומושב טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין.
אלו פוסלים את התרומה: האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני, והשותה משקין טמאין, והבא ראשו ורובו במים שאובין, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין, והספר, והידים, וטבול יום, והאוכלים והכלים שנטמאו במשקים.
משנה זבים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב