משנה זבים ה ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ה · משנה ז | >>
הנוגע בזובו של זב, וברוקו, בשכבת זרעו, במימי רגליו, ובדם הנדה, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
אחד הנוגע ואחד המסיטכז.
רבי אליעזר אומר, אף הנושא.
הַנּוֹגֵעַ בְּזוֹבוֹ שֶׁל זָב, וּבְרֻקּוֹ, בְּשִׁכְבַת זַרְעוֹ, בְּמֵימֵי רַגְלָיו, וּבְדַם הַנִּדָּה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹשֵׂא.
הנוגע בזובו של זב, וברוקו,
- בשכבת זרעו, ובמימי רגליו,
- ובדם הנידה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- אחד הנוגע, ואחד המסיט.
- רבי אלעזר אומר: אף הנושא.
אלה הנמנין כולן הן מאבות הטומאה, והנוגע בהן או נושאן מטמא בגדים כמו שבארנו בראשון של כלים.
ודברי רבי אלעזר אף הנושא, רוצה לומר כי המסיט צריך שיהיה נושא ואז יטמאו שנים ויפסול אחד כמו שביאר התלמוד (חולין דף קכד:).
ואין הלכה כרבי אלעזר:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ואחד המסיט - המזיז אותך ממקומך אע"פ שאינו, לא נוגע ולא נושא:
רבי אליעזר אומר אף הנושא - והוא שנושא קאמר, כלומר אין המסיט טמא אלא אם כן נושא כח, שהן למעלה והמסיט למטה. ואין הלכה כר' אליעזר:
ואחר המסיט. ולא קתני נושא ונישא דהכא אינו מטמא במשא אלא אם כן שיש בו ג"כ היסט. וכמו שכתב הר"ב בנבלה ומת. וטעמא דגרע הכא ממשכב ומושב. כתב הר"ש במשנה ג' פרק קמא דכלים דכל הני אמעוטי מאבן מסמא שלא יטמאו תחת אבן מסמא. וכמו שכתבתי שם בשמו. וכיון דאמעוטי אינן מטמאין אא"כ שיזוזו ויוסטו. דעיקר רבויא דמרבינן אבן מסמא. היינו היכא שהטומאה אינה זזה. ולאו דוקא אבן אלא אפילו נייר המפסיק שאינו נוגע ומזיז הטומאה. וכדלעיל משנה ה'. אלא נקט אבן משום קרא ושומת אבן. דמיניה גמרינן אבן מסמא. אבל עיקר טעם תלוי בזה שעומד במקום אחד ולא זז ולא הסיט ומשום הכי *נמי דאמעטו היינו דבעינן להיסט דוקא. ובלאו הכי לא סגי. והיינו דלא קתני נושא ונישא. דמשמע בלא היסט עכ"ל. אבל לשיטת הרמב"ם דלא מצריך לעיל היסט עם המשא. צריך עיון דלא קתני נושא ונישא. ושמא סמיך תנא אדלעיל וחדא מתלת נקט:
רבי אליעזר אומר אף הנושא. כתב הר"ב והוא שנושא קאמר. וכן פי' הרמב"ם. וטעמייהו מהגמרא שהביאו לעיל משנה ג'. אבל הר"ש כתב דדוקא התם מפרש הגמרא הכי. אבל בכאן אין צורך אלא פליג אתנא קמא דקאמר שאין משא בלא היסט שעמה. וקאמר איהו דאף הנושא בלא היסט נמי. משום דאיהו לא ממעט להו מאבן מסמא ולפיכך לדידיה אף בלא היסט מטמאין:
(כז) (על המשנה) המסיט. אבל במשא בלא היסט לא מטמא, ודמו לנבלה ומת, דכולהו אימעיטו מקרא מאבן מסמא. ועתוי"ט:
(כח) (על הברטנורא) הר"מ. ולשיטתיה דסבירא ליה דלתנא קמא נמי נושא מטמא בלא היסט. אבל הר"ש מפרש כאן כפשוטו, דר'. אליעזר פליג וסבירא ליה דנושא בלא מסיט נמי מטמא, דלא ממעט להו מקרא. ועתוי"ט:
אחד הנוגע: חולין פרק העור והרוטב (חולין דף קכ"ד) ומשמע שאותה היא ברייתא כמו שכתבו שם תוס' ז"ל וכמו שנראה ממה שכתבתי לעיל בפירקין סי' ג':
ר' אליעזר אומר אף הנושא: לטעמיה דמוקי קרא דממעטי' מיני' רבנן הני מאבן מסמא לדרשא אחריתי וסבר איהו דכולהו מטמאו באבן מסמא ונקט נושא ה"ה נישא. הר"ש והרא"ש ז"ל. ומ"מ גם פה ר' אלעזר בלי יו"ד:
יכין
הנוגע: ר"ל אדם הנוגע דבדבר אחר לא שייך מסיט דסיפא. וכמש"ל:
ואחד המסיט: ולא נקט נמי נושא. משום דנושא ונישא דלעיל מיירי אפילו תחת אבן מסמא. ומעיינות אמ"ט תחת אבן מסמא:
ר' אליעזר אומר אף הנושא: דס"ל דמטמא תחת אבן מסמא. ודוקא כשנשא למעיינות ולא כשנישא עליהן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת