משנה זבים ה רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) הנוגע בזב, או שהזב נוגע בו,
- המסיט את הזב, או שהזב מסיטו -
- מטמא אוכלין ומשקין וכלי שטף - במגע, אבל לא במשא.
- המסיט את הזב, או שהזב מסיטו -
- כלל אמר רבי יהושע -
- כל המטמא בגדים בשעת מגעו -
- מטמא אוכלין ומשקין - להיות תחילה,
- והידים - להיות שניות,
- ואינו מטמא - לא אדם, ולא כלי חרס.
- לאחר פרישתו ממטמאיו -
- מטמא משקין - להיות תחילה,
- והאוכלין, והידים - להיות שניות,
- ואינו מטמא בגדים.
- כל המטמא בגדים בשעת מגעו -
(ב) ועוד כלל אחר אמרו -
- כל הנישא על גב הזב - טמא,
- וכל שהזב נישא עליו - טהור,
- חוץ מן הראוי למשכב ולמושב, והאדם.
- כיצד?
- אצבעו של זב תחת הנדבך -
- הטהור מלמעלן - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- הטמא מלמעלן, והטהור מלמטן - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- הטהור מלמעלן - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- האוכלין והמשקין, והמשכב והמושב, והמדף מלמעלן - מטמאין שנים, ופוסלין אחד.
- פרשו - מטמאין אחד, ופוסלין אחד.
- משכב מושב מלמטן - מטמאין שנים, ופוסלין אחד.
- פרשו - מטמאין שנים, ופוסלין אחד.
- והאוכלין והמשקין, והמדף מלמטן - טהורין.
- אצבעו של זב תחת הנדבך -
(ג) מפני שאמרו -
- כל הנושא ונישא על גבי משכב - טהור,
- חוץ מן האדם.
- כל הנושא ונישא על גבי הנבילה - טהור,
- חוץ מן המסט.
- רבי אליעזר אומר: אף הנושא.
- כל הנושא ונישא על גבי המת - טהור,
- חוץ מן המאהיל, ואדם בזמן שהוא מסט.
- כל הנושא ונישא על גבי משכב - טהור,
(ד) מקצת טמא על הטהור,
- ומקצת טהור על הטמא,
- חיבורי טמא על הטהור,
- וחיבורי טהור על הטמא - טמא.
- רבי שמעון אומר:
- מקצת טמא על הטהור - טמא,
- ומקצת טהור על הטמא - טהור.
(ה) הטמא על מקצת משכב, והטהור על מקצת משכב - טמא.
- מקצת טמא על המשכב, ומקצת טהור על המשכב - טהור.
- נמצאת טומאה נכנסת לו, ויוצא הימנו במיעוטו.
- כיכר של תרומה שהוא נתון על גבי משכב, והנייר בינתיים -
- בין מלמעלן, בין מלמטן - טהור.
- וכן באבן המנוגעת - טהור.
- רבי שמעון - מטמא בזו.
(ו) הנוגע בזב, ובזבה, ובנידה, וביולדת,
- ובמצורע, ובמשכב ובמושב - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- אחד הנוגע, ואחד המסיט,
- ואחד הנושא, ואחד הנישא.
- ובמצורע, ובמשכב ובמושב - מטמא שנים, ופוסל אחד.
(ז) הנוגע בזובו של זב, וברוקו,
- בשכבת זרעו, ובמימי רגליו,
- ובדם הנידה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- אחד הנוגע, ואחד המסיט.
- רבי אלעזר אומר: אף הנושא.
(ח) הנושא את המרכב, והנישא עליו,
- והמסיטו - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- והמסיטו - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- הנושא את הנבילה,
- ואת מי חטאת שיש בהן כדי הזיה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- ואת מי חטאת שיש בהן כדי הזיה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
(ט) האוכל מנבילת עוף טהור,
- והיא בבית הבליעה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- הכניס ראשו לאוויר התנור - טהור, ומטהר את התנור.
- הקיאה, או בלעה - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- כשהיא בתוך פיו, עד שלא יבלענה - טהור.
(י) הנוגע בשרץ, ובשכבת זרע,
- ובטמא מת, ובמצורע בימי ספרו,
- ובמי חטאת שאין בהן כדי הזיה,
- בנבילה, ובמרכב - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- זה הכלל -
- כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה - מטמא אחד, ופוסל אחד,
- חוץ מן האדם.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה - מטמא אחד, ופוסל אחד,
(יא) בעל קרי - כמגע שרץ.
- ובועל נידה - כטמא מת.
- אלא שחומר ממנו בועל נידה -
- שהוא מטמא משכב ומושב טומאה קלה - לטמא אוכלין ומשקין.
- אלא שחומר ממנו בועל נידה -
(יב) אלו פוסלין את התרומה -
- האוכל אוכל ראשון,
- והאוכל אוכל שני,
- והשותה משקין טמאין,
- והבא ראשו ורובו במים שאובין,
- וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין,
- והספר, והידים, וטבול יום,
- והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין.
הדף הראשי של משנה זבים ה
משנה זבים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב