משנה זבים ה ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ה · משנה ט | >>

האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה, מטמא שנים ופוסל אחד.

הכניס ראשו לאויר התנור, טהור^ל, וטהור התנור.

הקיאה או בלעה, מטמא אחד ופוסל אחד.

וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה, טהור.

משנה מנוקדת

הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר, וְטָהוֹר הַתַּנּוּר. הֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. וּכְשֶׁהִיא בְתוֹךְ פִּיו, עַד שֶׁיִּבְלָעֶנָּה, טָהוֹר.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

האוכל מנבילת עוף טהור,

והיא בבית הבליעה - מטמא שנים, ופוסל אחד.

הכניס ראשו לאוויר התנור - טהור, ומטהר את התנור.

הקיאה, או בלעה - מטמא אחד, ופוסל אחד.

כשהיא בתוך פיו, עד שלא יבלענה - טהור.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כבר בארנו בתחילת הסדר הזה ובתחילת מסכת טהרות, כי בולע נבלת עוף טהור מטמא בגדים בשעת בליעתו והוא אז כמי שנגע באב מאבות טומאות דאורייתא. וכאשר הקיאה אחר שבלעה או בלע אותה אחר שנכנסת באסטומכא, יהיה כמו שפירש ממטמאיו, וישאר ראשון לטומאה ולא יטמא בגדים אז. וכל זמן שלא תכנס בבית בליעתו אלא שהה בפיו הוא טהור. וכבר זכרנו ראיות זה כולו.

ואחר כך אמר, כי כשלקח נבלת העוף הטהור בפיו והכניס ראשו לאויר התנור, כי האדם ההוא טהור כל זמן שלא יבלענו, כי לא נאמר בהיותה נסתרת ונכנסת ומתחבא בתוך אויר התנור תהיה כמו בלועה.

ואמרו ומטהר התנור, רוצה לומר כי התנור טהור ואפילו אם בלעה וראשו בתוך אויר התנור, ולא נאמר כיון שהתנור מטמא מאוירו וזאת מטמא אדם בתוך בית הבליעה, שהיא גם כן תטמא התנור לפי שנכנסה באוירו בשעת הבליעה. וכבר בארנו בפתיחה, כי בולע נבלת עוף הטהור אינו מטמא אדם וכלי חרס בשעת הבליעה כמו שביאר רבי יהושע בכלל הקודם, והתנור מכלל כלי חרס כמו שבארנו במקומות מכלים:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

והיא בבית הבליעה - כל זמן שהיא בבית הבליעה מטמא בגדים, וכיון דמטמא בגדים מטמא שנים ופוסל אחד:

הכניס ראשו באויר התנור - אע"ג דקיימא נבלת העוף עם בית הבליעה של האוכל הכל באויר התנור, אפילו הכי טהור, דמחמת האדם לא מיטמא התנור, דכל המטמאים בגדים אין מטמאין אדם וכלי חרס ^לא. ומחמת נבלת העוף לא מיטמא דאין לה טומאה אלא לאדם בבית הבליעה:

הקיאה או שבלעה - היינו פירש. דמשירדה לבטן אין לה טומאה, וכשהיא לתוך פיו אין לה טומאה, דלא יאכל כתיב (ויקרא כב), אכילה בבית הבליעה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הכניס ראשו לאויר התנור טהור. וטהור התנור. והר"ב השמיט וטהור. וכן הר"ש. וה"נ ל"ג בנ"א. אבל הרמב"ם העתיק כגירסת הספר. ומפרש דהכניס ראשו לאויר התנור טהור האדם שהנבלה בפיו ועדיין לא בלעה. וקמל"ן דלא תימא שבהיותה נסתרת ונכנסה ומחבאה בתוך אויר התנור. תהיה כמו בלועה. והא דקתני וטהר התנור. מיירי כשהיא בלועה. וכדפי' הר"ב:

טהור התנור. לשון הר"ב דכל המטמאים בגדים אין מטמאין אדם וכלי חרס. וכן ל' הר"ש. וכלומר דכל אלו דאמרן דמטמאים שנים משום בגדים. כל אלו אינם מטמאים אדם וכלי חרס ונמצא כלשון הזה בגמרא פרק הגוזל קמא דף צ"ח. כולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי. ועוד בריש אלו מציאות וכ"ע לא ידעי:

הקיאה או שבלעה. לשון הר"ב היינו פירש וכן ל' הר"ש. וכלומר היינו פירש דתנינן לגבי אינך. ולשון הרמב"ם בפ"ו מהא"ה [הלכה י"ד] ואחר שבלע הרי זה פירש ממטמאו. ומ"ש הר"ב דלא יאכל כתיב כו' עיין מ"ש בריש טהרות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ל) (על המשנה) טהור. האדם שהנבילה בפיו ועדיין לא בלעה. וקא משמע לן דלא תימא דבהיותה נסתרת ונכנסת לאויר התנור תהיה כמו בלועה. וטהור התנור, מיירי כשהיא בלועה. הר"מ:

(לא) (על הברטנורא) כלומר, דכל אלו דאמרן דמטמאין שנים משום בגדים, כל אלו אין כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הכניס ראשו לאויר התנור טהור: פי' האדם ההוא טהור כל זמן שלא יבלענו כי לא נאמר בהיותה נסתרת ונכנסת ומתחבאה בתוך אויר התנור תהי' כמו בלועה ויאמרו וטהר ר"ל כי התנור טהור ולא נאמר כיון שהתנור מיטמא מאוירו וזאת מטמאה אדם בבית הבליעה שהיא ג"כ תטמא התנור לפי שנכנסה באוירו בשעת הבליעה. הרמב"ם ז"ל. ויש שאין גורסים רק טהור התנור והיא גירסת רעז"ל (א):

מפי' הר"ש ז"ל הקיאה או בלעה נראה דה"פ הקיאה אפילו קודם שהגיעה לבטנו אינה מטמאה וכ"ש אם בלעה דאינה מטמאה בגדים משירדה לבטן וכ"ש כשהיא בתוך פיו שלא בלעה כלל דאינה מטמאה כלל דלא יאכל כתיב ואכילה בבית הבליעה. ואם הקיאה דאינה מטמאה נפקא לן בת"כ בפרשת אחרי מות דתניא יכול אם הקיאה תהא מטמאה בגדים דרך יציאתה ת"ל אשר יאכל בדרך אכילתה היא מטמאה ואינה מטמאה דרך יציאתה ע"כ:

והקיאה או בלעה: דקתני הכא היינו כנגד פירש דמטמא אחד ופוסל אחד דבכל הני בבי דלעיל ודבסמוך: