לדלג לתוכן

משנה זבחים יא דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה זבחים יא דפוסים | >>

דם חטאת שניתז על הבגד, הרי זה טעון כיבוס.

אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות, שנאמר (ויקרא ו), במקום קדוש תאכל, אחד הנאכלת ואחד הפנימית טעונות כבוס, שנאמר (שם) תורת החטאת, תורה אחת לכל החטאות.

חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס, בין שהיה לה שעת הכושר, בין שלא היה לה שעת הכושר.

איזו היא שהיה לה שעת הכושר? שלנה, ושנטמאה, ושיצאה.

ואיזו היא שלא היה לה שעת הכושר? שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה, ושקיבלו פסולין [וזרקו] את דמה.

ניתז מן הצוואר על הבגד, אינו טעון כיבוס.

מן הקרן ומן היסוד, אינו טעון כיבוס.

נשפך על הרצפה ואספו, אינו טעון כיבוס.

[אינו טעון כיבוס] אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה.

ניתז על העור עד שלא הופשט, אינו טעון כיבוס.

משהופשט, טעון כיבוס, דברי רבי יהודה.

רבי אליעזר אומר, אף משהופשט אינו טעון כיבוס.

[אינו טעון כיבוס] אלא מקום הדם, ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה, וראוי לכיבוס.

אחד הבגד ואחד השק ואחד העור, טעונין כיבוס במקום קדוש.

ושבירת כלי חרס, במקום קדוש.

ומריקה ושטיפה בכלי נחושת, במקום קדוש.

זה חומר בחטאת מקדשי קדשים.

בגד שיצא חוץ לקלעים, נכנס ומכבסו במקום קדוש.

נטמא חוץ לקלעים, קורעו, ונכנס ומכבסו במקום קדוש.

כלי חרס שיצא חוץ לקלעים, נכנס ושוברו במקום קדוש.

נטמא חוץ לקלעים, נוקבו, ונכנס ושוברו במקום קדוש.

כלי נחושת שיצא חוץ לקלעים, נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש.

נטמא חוץ לקלעים, פוחתו, ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש.

אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים, טעונין מריקה ושטיפה.

רבי שמעון אומר, קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה.

רבי טרפון אומר, אם בישל בו מתחילת הרגל, יבשל בו [את] כל הרגל.

וחכמים אומרים [עד] זמן אכילה, מריקה ושטיפה.

מריקה כמריקת הכוס, ושטיפה כשטיפת הכוס.

מריקה [בחמין] ושטיפה בצונן.

והשפוד והאסכלא מגעילן [בחמין].

בישל בו קדשים וחולין, או קדשי קדשים וקדשים קלים, אם יש בהן בנותן טעם, הרי הקלים נאכלין כחמורין, ואינן טעונין מריקה ושטיפה, ואינם פוסלין במגע.

רקיק שנגע ברקיק, וחתיכה בחתיכה, לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין.

אינו אסור אלא מקום שבלע.

<< | משנה זבחים יא דפוסים | >>