משנה זבחים יא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יא · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בישל בו קדשים וחולין, או קדשי קדשים וקדשים קלים, אם יש בהן בנותן טעם, הרי הקלים נאכלין כחמורין, ואינן טעונין מריקה ושטיפה, ואינם פוסלין כב במגע.

רקיק שנגע ברקיק, וחתיכה בחתיכה, לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין.

אינו אסור אלא מקום שבלע.

נוסח הרמב"ם

בישל בו קדשים וחולין או קודשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלין במגע רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיק ולא כל החתיכה אסורין אינו אסור אלא מקום שבלע.

פירוש הרמב"ם

בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים כו': כבר ביאר הגמרא ענין המשנה הזאת ואמר שאם יש בהם בנותן טעם הרי הקלים נאכלים כחמורים ואינם טעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע אין בהם בנותן טעם אין הקלים נאכלין כחמורין ואינם טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע וענין פוסלים במגע שיהיו כמו קדשי קדשים שכל הנוגע בהם מן המאכלים יפסל אם יהיו אותן הקדשים פסולים או יהיה כמותן ויאכל בקדושה אם היתה כשרה לפי שנאמר בחטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש ואמר יקדש להיות כמוה כיצד אם פסולה תפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה ועל מנת שתהא שם בליעה והוא מה שאמרו כל אשר יגע בבשרה יכול אע"פ שלא בלע ת"ל בבשרה עד שיבלע ואמרו אשכחן חטאת שאר קדשים מנין ת"ל זאת התורה לעולה וכו' והלכה הזאת היא לר"ש שאמר קדשים קלים אינן טעונים מריקה ושטיפה וכבר אמרנו שאין הלכה כר"שי


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרי הקלים נאכלין כחמורים ואינן טעונין מריקה. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם יש בהן בנותן טעם הרי קלים נאכלים כחמורים לפנים מן הקלעים ליום ולילה וטעונים מריקה ושטיפה ופוסלים במגע. אין בהן בנותן טעם אין הקלים נאכלים כחמורים ואין בהן מריקה ושטיפה ואין פוסלים במגע. ומתניתין ר' שמעון היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה, הלכך כשלא נתנו טעם קדשי קדשים בקדשים קלים אין טעונים מריקה ושטיפה: רקיק. פסול, שנגע ברקיק כשר, ובלע הכשר מן הפסול:

פירוש תוספות יום טוב

ואינן פוסלין במגע. ענין פוסלים במגע שיהיו כמו ק"ק שכל הנוגע בהם מן המאכלים יפסול אם יהיה אותן הקדשים פסולים. או יהיה כמותן ויאכל בקדושה אם היתה כשירה לפי שנאמר בחטאת (ויקרא ו). כל אשר יגע בבשרה יקדש. ואמרו יקדש להיות כמוה. כיצד אם פסולה תפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה. וע"מ שתהא שם בליעה. והוא מה שאמרו כל אשר יגע בבשרה יכול אע"פ שלא בלע. ת"ל בבשרה עד שיבלע. ואמרו אשכחן חטאת שאר קדשים מנין ת"ל (שם ז) זאת התורה לעולה וכו'. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על המשנה) ואינן כו'. ענין פוסלים במגע, שיהיו כמו קדשי קדשים שכל הנוגע בהם מן המאכלים יפסל אם יהיו אותן הקדשים פסולים. או יהיה כמותן ויאכל בקדושה אם היתה כשרה. לפי שנאמר בחטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש, ואמרו יקדש להיות כמוה, כיצד, אם פסולה תפסל, ואם כשרה תאכל כחמור שבה. וע"מ שתהיה שם בליעה כו'. ת"ל בבשרה, עד שיבלע. שאר קדשים מנין ת"ל זאת התורה לעולה כו'. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואינם פוסלים במגע:    אם היה החמור שנתבשל עם הקלים פסול הואיל ומועט ואין בו בנ"ט בקלים לא נעשו הקלים כמוהו לפסול את הנוגעים בהם שהרי אף הם לא נפסלו ואיידי דרישא דאמרינן דחסרה לה נקטא פוסלין נקט סיפא אין פוסלין רש"י ז"ל שבדפוס וע"ש בספר קרבן אהרן. ויש קושי לע"ד שראיתי שם בח"כ שנויה מתניתין פעמים והשנית נראית בטעות לשון ולא ראיתי שדבר על זה המפרש מאומה אח"כ חפשתי ומצאתי שרבינו הלל גריס לה התם ברישא והראב"ד ז"ל גריס לה בסיפא לבד ובלשון הגון:

רקיק:    פסול שנגע ברקיק כשר ובלע הכשר מן הפסול עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט דאי לא בלע לא נאסר כלל דכתיב כל אשר יגע בבשרה עד שיבלע בבשרה ומדכתיב יגע דרשינן בברייתא בגמרא דדוקא מה שנגע פסול והשאר כשר. וכתוב בתשובות הרשב"א ז"ל סימן רס"ד וז"ל בקיצור ואני אומר דאפשר כדכתב מר דההיא דשמואל דבפ' כיצד צולין (פסחים דף ע"ז) בשזה על גבי זה והא דרקיק בשזה בצד זה אלא שאני תמה מאי שנא זה ע"ג זה ומ"ש זה בצד זה וכו' עד ולי נראה דההיא דדם חטאת חתיכה דומיא דרקיק חתיכה שאין בה שומן דכל שאינו שמן אפילו בצלי אינו מפעפע וכדאמרינן בפ' גיד הנשה ההוא כחוש הוה ולפיכך קולף ואוכל עד שמגיע לגיד ע"כ:


פירושים נוספים