משנה זבחים יא רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) דם חטאת שניתז על הבגד הרי זה טעון כיבוס אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלת שנאמר במקום קדוש תיאכל (ויקרא ו יט) אחד הנאכלות ואחד הפנימייות טעונות כיבוס שנאמר תורת החטאת (ויקרא ו יח) תורה אחת לכל החטאות.

(ב) חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס בין שהיה לה שעת הכושר ובין שלא היה לה שעת הכושר איזו היא שהיה לה שעת הכושר שלנה ושנטמאת ושיצאת ואיזו היא שלא היה לה שעת הכושר שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקיבלו פסולין וזרקו את דמה.

(ג) ניתז מן הצוואר על הבגד אינו טעון כיבוס מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כיבוס נשפך על הרצפה ואספו אינו טעון כיבוס אין טעון כיבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה.

ניתז על העור עד שלא הופשט אינו טעון כיבוס משהופשט טעון כיבוס דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר אף משהופשט אינו טעון כיבוס אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה וראוי לכיבוס.

(ד) אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונין כיבוס הכיבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש זה חומר בחטאת מקודשי הקדשים.

(ה) בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש.

(ו) כלי נחושת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש.

(ז) אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח אחד קודשי קדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה רבי שמעון אומר קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה רבי טרפון אומר אם בישל בו מתחילת הרגל יבשל בו את כל הרגל וחכמים אומרין עד זמן אכילה מריקה ושטיפה מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס מריקה ושטיפה בצונן והשפוד והאסכלה מגעילן בחמין.

(ח) בישל בו קדשים וחולין או קודשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלין במגע רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיק ולא כל החתיכה אסורין אינו אסור אלא מקום שבלע.

הדף הראשי של משנה זבחים יא