משנה זבחים יא ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יא · משנה ב | >>
חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס, בין שהיה לה שעת הכושר, בין שלא היה לה שעת הכושרג.
איזו היא שהיה לה שעת הכושר? שלנה, ושנטמאה, ושיצאה.
ואיזו היא שלא היה לה שעת הכושר? שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה, ושקיבלו פסולין [וזרקו] את דמה.
חַטָּאת פְּסוּלָה,
- אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּבּוּס,
- בֵּין שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר,
- בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר.
- אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר?
- שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמְאָה, וְשֶׁיָּצְאָה;
- וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר?
- שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ,
- וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ,
- וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין (וְזָרְקוּ) אֶת דָּמָה:
חטאת פסולה - אין דמה טעון כיבוס,
- בין שהיה לה שעת הכושר,
- ובין שלא היה לה שעת הכושר.
- איזו היא, שהיה לה שעת הכושר? -
- שלנה, ושנטמאת, ושיצאת.
- ואיזו היא, שלא היה לה שעת הכושר? -
- שנשחטה חוץ לזמנה, וחוץ למקומה,
- ושקיבלו פסולין - וזרקו את דמה.
נאמר בפירוש "מדמה", מדם כשרה ולא מדם פסולה.
והלכה מבוארת:
אין דמה טעון כבוס. דכתיב אשר יזה מדמה, מדם כשרה ולא מדם פסולה: שעת הכושר. לזריקה: שלנה. שלן דמה: ושקבלו פסולין. גרסינן. ולא גרסינן ושזרקו, דהא אפילו חטאת כשרה שניתז דמה על גבי הבגד לאחר זריקת הדם אינו טעון כיבוס, כדאמרינן אשר יזה פרט לזה שכבר הוזה ד:
בין שהיה לה שעת הכושר בין שלא כו'. דתרי מעוטי כתיבי. כתיב מדמה. וכתיב אותה בתרה דקרא דכבוס ומריקה ושטיפה כתיב (ויקרא ו) כל זכר בכהנים יאכל אותה. גמרא. ועמ"ש בזה מ"ז בס"ד:
שקבלו וזרקו. עמ"ש בפ"ט מ"ב:
וזרקו. כ' הר"ב דלא גרסינן ליה. דאפילו חטאת כשרה כו'. וכ"כ רש"י. וכן בנ"א ל"ג. אבל התוספות כתבו פירש בקונטרס או זרקו. אע"ג דאפילו כשרה אם נתז דמה כו'. איצטריך לאשמועינן בפסולין למימר דדם דחוי הוא. ואין הנותר במזרק כשר לזריקה. ולא תימא יחזור הכשר ויזרוק דפסול עושה שירים ע"כ. וברפ"ק דמעילה פירש הר"ב. דאין פסול עושה שירים אלא הטמא. וגם הרמב"ם גורס וזרקו שכתב בפ"ח מה' מה"ק שנפסלה בזריקת הדם:
(ג) (על המשנה) שלא כו'. דתרי מיעוטא כתיבי, כתיב מדמה, וכתיב אותה. בתריה דקרא דכבוס ומריקה ושטיפה כתיב בקרא כל זכר בכהנים יאכל אותה. גמרא:
(ד) (על הברטנורא) אבל התוספ' כתבו פ"ה. או זרקו. אע"ג דאפילו כשרה אם נתז דמה כו', אצטריך לאשמעינן בפסולין, למימר דדם דחוי הוא, ואין הנותר במזרק כשר לזריקה, ולא תימא יחזור הכשר ותרוק דפסול אותו שירים. ע"כ. ובריש פרק קמא דמעילה פירש הר"ב דאין עושה שיריים אלא הטמא. וגם הר"נ גורס וזרקו:
חטאת פסולה וכו': פ"ק דמעילה דף ה':
בין שהיה לה שעת הכושר: מתניתין ר"ש היא אבל ר' יעקב [הגה"ה המקום שימצא בו כתוב ר' עקיבא טעות הוא וגם בת"כ פ' צו נפל טעות ברפ"ו והעיקר כמו שהוא שם פ"ז ר' יעקב]. פליג עליה בברייתא וס"ל דאם היתה לה שעת הכושר דמה טעון כבוס ואמרינן בגמרא דרבי ס"ל נמי כר' יעקב:
שלנה שנטמאה ושיצאה: גרסינן אמנם נטמאת בתיו אתי לאיחלופי במלת נטמֵאתְ לנקבה לנוכח אע"פ שהענין מוכיח או הוי לנקבה נסתרת או לנקבה לנכח ותבחר לשון ערומים:
ושקבלו פסולין: גרסינן ול"ג ושזרקו עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט ובפ"ק דמעילה מוכח דגרסינן ליה וגם רש"י ז"ל שבכתיבת יד גריס לה הכא וגם שם במעילה רש"י ז"ל עצמו גריס וזרקו אף במתניתין דהכא וז"ל רש"י ז"ל שנמצא בקצת ספרי יד ושקבלו פסולין את דמה או זרקו את דמה ואיצטריך לאשמועינן פסולין ואע"ג דהא אפילו כשרין שניתז דמן לאחר זריקה על הבגד אין טעון כבוס כדאמרינן לקמן בגמרא פריט לזה שכבר הוזה איצטריך לאשמועינן פסולין ולמימר דדם דחוי הוא ואין הנותר במזרק כשר לזריקה ולא תימא יחזור הכשר ויזרוק ואשמועינן דפסול עושה שירים ע"כ והיא נוסחת תוספת ז"ל וז"ל הרב רבינו פרץ ז"ל ושקבלו פסולין ומיהו דוקא טמא דחדי לקרבן צבור אבל שאר פסולין לא כדמוכח בפ"ק דמעילה מיהו מה שפירש בקונטרס דאו או קתני לא נהירא שאם קבלו כשרים וזרקו פסולין לא הוה קרי ליה לא היתה לו שעת הכושר אלא נראה דקבלו וגם זרקו הפסולין ואע"ג דבקבלה לחוד מפסיל מ"מ מה שבצואר הבהמה עדיין ראוי הוא שאם קבלו כשר והוזה ממנו טעון כבוס אבל כשזרקו אפילו אותו שבצואר הבהמה אינו ראוי שכבר נעשה שירים ואשמעינן דפסול עושה שירים וכדפרישית עכ"ל ז"ל:
יכין
בין שהיה לה שעת הכושר: לזריקה:
איזו היא שהיה לה שעת הכושר שלנה: שלן דמה או שנטמא בשרה [דדם קדשים אמק"ט]. או שיצא דמה או בשר. וכולן שהיו קודם זריקה. דלאחר זריקה גם כשרה א"צ כבוס. וכלקמן:
שנשחטה: במחשבת חוץ וכו':
ושקבלו פסולין: או זרקו וכו':
וזרקו: שפיר גרסיני לה. וכש"ס ריש מעילה [ד"ה א'. ודלא כר"ב הכא]. דאף דגם דם כשרה אחר שנזרק א"צ כבוס. י"ל דקמ"ל בזרקו פסולין. דלא נימא כיון דהיכא דאיכא דם הנפש יחזור הכשר ויקבל [כלעיל פ"ג סי' ט'] א"כ בזרקו פסולין כלא זרק דמי. ויהא דם שבמזרק טעון כבוס. קמ"ל תנא. דעכ"פ דם שבמזרק. כיון שהזה ממנו הפסול נעשה דם הנשאר במזרק כשיריים ופסול להזייה וכתיב אשר יזה. דדוקא בראוי להזייה. צריך כבוס:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת