משנה זבחים יא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יא · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בגד שיצא חוץ לקלעים, נכנס ומכבסו במקום קדוש.

נטמא חוץ לקלעים, קורעו, ונכנס ומכבסו במקום קדוש.

כלי חרס שיצא חוץ לקלעים, נכנס ושוברו במקום קדוש.

נטמא חוץ לקלעים, נוקבו, ונכנס ושוברו במקום קדוש.

נוסח הרמב"ם

בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש.


פירוש הרמב"ם

בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום כו': אם נטמא אחר שיצת מפני שאי אפשר להכניס בגד טמא למקדש קורע המקום שעליו הדם ומכניסו למקדש ומכבסו וזה מדרבנן אבל מדאורייתא אינו חייב לכבס אחר קריעה לפי שנאמר על הבגד: ונוקבו שיקוב אותו נקבים קטנים כשיעור שורש קטן כדי שיטהר מטומאתו כמו שנבאר במסכת כלים אבל אם ניקבו נקבים גדולים אינו כלי ואינו ייב לשבר אותו במקדש שנאמר וכלי חרס והוא כבר שברו חוץ למקדש מפני שהנקב הגדול הוא שבירה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בגד. שנתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים: נטמא חוץ לקלעים. לאחר שיצא. ואי אפשר להכניס טומאה לעזרה: קורעו. ברובו. וטהור מטומאה: ונכנס ומכבסו במקום קדוש. ואע"ג דבגד שנטמא וקרעו ברובו עדיין הוא בטומאתו מדרבנן עד שלא ישאר בחבורו כדי רוחב סודר, הכא שרי להכניסו לעזרה כדי לקיים בו מצות כבוס, כיון דמדאורייתא כשנקרע רובו טהור ט: נוקבו. לטהרו מטומאתו. ודוקא נקב כשיעור שורש קטן י דבזה טהר מטומאתו ועדיין כלי הוא ומקיים בו מצור שבירה במקיש, אכל אם ניקב נקב גדול, דיצא מתורת כלי, שוב אינו נכנס, ושוברו, דרחמנא אמר וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר, בשעת שבירה יהיה כלי, והאי בשעת שבירה לא הוי כלי:

פירוש תוספות יום טוב

קורעו. פירש הר"ב ברובו. ועמ"ש במשנה ח' פכ"ח דכלים ועוד הארכתי שם פכ"ז משנה י'. ומ"ש הר"ב ואף ע"ג דבגד שנטמא כו'. הכא שרי כו'. גמ' וכתבו התוס' דזהו תימה. מאי שנא דלענין טומאה לא מקרי בגד מן התורה אע"ג דשייר בה כדי מעפורת. ולגבי חטאת מקרי בגד. וכמו כן קשה בסמוך גבי כלי חרס. ונראה לפרש כיון שמועיל לו יחוד לאותו בגד ששייר בו כדי מעפורת ולאותו כלי שניקב כשרש קטן שאם היה מיחדו לזיתים או לרמון היה מקבל טומאה מכאן ולהבא חשוב הוא כלי ובגד לענין דם חטאת כיון דאין מחוסר מעשה אלא יחוד בעלמא ע"כ.

נקבו. פירש הר"ב נקב קטן כשיעור שרש קטן. דבזה טהור מטומאתו וכן פירש"י והרמב"ם והקשו התוספות דבהדיא תנן במסכת כלים ריש פ"ג האלפס והקדירה שיעורן בזיתים ושיעור שרש קטן לענין הכשר זרעים תנן בסוף פ"ב דעוקצים. ואי ה"א דשיעור זיתים דבעינן מדרבנן הוה ניחא כדאמרת גבי בגד. אבל מדאורייתא אם ניקב כשרש קטן טהור ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על הברטנורא) תימה. מ"ש דלענין טומאה לא מיקרי בגד מן התורה אע"ג דשייר בה כדי מעפורת, ולגבי חטאת מיקרי בגד. וכמו כן קשה בסמוך גבי בלי חרס. ונראה לפרש כיון שמועיל לו יחוד לאותו בגד ששייר בו כדי מעפורת ולאותו כלי שניקב, בשורש קטן, שאם היה מיחדו לזתים או לרמון היה מקבל טומאה מכאן ולהבא, חשוב הוא כלי ובגד לענין דם חטאת, כיון דאין מחוסר מעשה אלא יחוד בעלמא. תוספ':

(י) (על הברטנורא) וצ"ל דהא דתנן [במסכת כלים פ"ג] האלפם והקדירה שיעורן בזתים, היינו מדרבנן, אבל מדאורייתא סגי בשורש קטן. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בגד שיצא וכו' קורעו:    שנויה היא בת"כ פ' צו ספ"ו. בגמרא מתמה קורעו רחמנא אמר בגד שיהא שם בגד עליו בשעת כבוסו והאי כיון שקרעו תו לא מיקרי בגד ומשני דמשייר בו כדי מעפורת וכו' כדפירש ר"ע ז"ל.: [לפנינו כ"ח הוא משנה א' עם בגד . וציון מ"ו נרשם אצל כלי נחשת.]67


פירושים נוספים