משנה בבא מציעא ב ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, בבא מציעא • הפרק הבא >>

פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א)

אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז?

אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ:

מָצָא פֵּרוֹת מְפֻזָּרִין,

מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת,

כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְעִגּוּלֵי דְּבֵלָה,

כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם,

מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים,

וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר,

וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן,

וַאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן,

וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי, חַיָּב לְהַכְרִיז.

כֵּיצַד?

מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס,

כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

כָּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא, אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז:

(ב)

וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז:

מָצָא פֵּרוֹת בִּכְלִי,

אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא,

מָעוֹת בַּכִּיס,

אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא,

צִבּוּרֵי פֵּרוֹת,

צִבּוּרֵי מָעוֹת,

שְׁלֹשָׁה מַטְבְּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה,

כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,

וְכִכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן,

כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז:

(ג)

מָצָא אַחַר הַגַּפָּה

אוֹ אַחַר הַגָּדֵר

גּוֹזָלוֹת מְקֻשָּׁרִין,

אוֹ בַּשְּׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת,

הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן.

מָצָא כְּלִי בָּאַשְׁפָּה,

אִם מְכֻסֶּה,

לֹא יִגַּע בּוֹ;

אִם מְגֻלֶּה,

נוֹטֵל וּמַכְרִיז.

מָצָא בְּגַל אוֹ בְּכֹתֶל יָשָׁן,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

מָצָא בְּכֹתֶל חָדָשׁ,

מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ,

שֶׁלּוֹ;

מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים,

שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים,

אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ:

(ד)

מָצָא בַּחֲנוּת,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

בֵּין הַתֵּבָה וְלַחֶנְוָנִי,

שֶׁל חֶנְוָנִי.

לִפְנֵי שֻׁלְחָנִי,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

בֵּין הַכִּסֵּא וְלַשֻּׁלְחָנִי,

הֲרֵי אֵלּוּ לַשֻּׁלְחָנִי.

הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מֵחֲבֵרוֹ,

אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ חֲבֵרוֹ פֵּרוֹת,

וּמָצָא בָּהֶן מָעוֹת,

הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

אִם הָיוּ צְרוּרִין,

נוֹטֵל וּמַכְרִיז:

(ה)

אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל אֵלֶּה.

[וְ]לָמָּה יָצָאת?

לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ, לוֹמַר לְךָ:

מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת,

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִים;

אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֵשׁ לוֹ תּוֹבְעִים,

חַיָּב לְהַכְרִיז:

(ו)

וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז?

עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ שְׁכֵנָיו,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

שָׁלֹשׁ רְגָלִים,

וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים,

כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה,

וְיַחֲזֹר שְׁלֹשָׁה,

וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד:

(ז)

אָמַר אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא אָמַר סִימָנֶיהָ,

לֹא יִתֶּן לוֹ.

וְהָרַמַּאי,

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנֶיהָ, לֹא יִתֶּן לוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ב): עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ,

עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי.

כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל;

וְדָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יִמָּכֵר;

שֶׁנֶּאֱמַר (שם): וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ,

רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.

מַה יְּהֵא בַּדָּמִים?

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן;

לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן;

לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:

(ח)

מָצָא סְפָרִים,

קוֹרֵא בָּהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם;

וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, גּוֹלְלָן.

אֲבָל לֹא יִלְמֹד בָּהֶן בַּתְּחִלָּה;

וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ.

מָצָא כְּסוּת,

מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.

וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָהּ,

אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ.

כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת,

מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצָרְכָן,

אֲבָל לֹא לְשׁוֹחֲקָן.

כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית,

לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.

מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה,

וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל,

הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל:

(ט)

אֵיזוֹ הִיא אֲבֵידָה?

מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ,

אֵין זוֹ אֲבֵידָה.

חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִין,

פָּרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים,

הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה.

הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחֱזִירָה וּבָרְחָהּ,

אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,

חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ,

שֶׁנֵּאֱמַר (דברים כב): "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם".

הָיָה בָּטֵל מִסֶּלַע,

לֹא יֹאמַר לוֹ: תֵּן לִי סֶלַע,

אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל.

אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין,

מַתְנֶה בִּפְנֵי בֵּית דִּין;

אִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין, בִּפְנֵי מִי יַתְנֶה,

שֶׁלּוֹ קוֹדֵם:

(י)

מְצָאָהּ בָּרֶפֶת, אֵינוֹ חַיָּב בָּהּ;

בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב בָּהּ.

וְאִם הָיְתָה בֵּית הַקְּבָרוֹת, לֹא יִטַּמֵּא לָהּ.

אִם אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא,

אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזִיר,

לֹא יִשְׁמַע לוֹ.

פָּרַק וְטָעַן, פָּרַק וְטָעַן,

אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,

חַיָּב,

שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג): "עָזֹב תַּעֲזֹב".

הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר:

הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רְצוֹנְךָ לִפְרֹק – פְּרֹק,

פָּטוּר,

שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמּוֹ".

אִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּב.

מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרֹק,

אֲבָל לֹא לִטְעֹן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִטְעֹן.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:

אִם הָיָה עָלָיו יָתֵר עַל מַשָּאוֹ, אֵין זָקוּק לוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּחַת מַשָּאוֹ";

מַשְאוֹי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ:

(יא)

אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו,

אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת.

אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ,

שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת.

אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ,

שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת;

שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה,

וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה – מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

וְאִם אָבִיו חָכָם [ס"א: שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ],

שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת.

הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִין מַשְׂאוֹי,

מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ,

וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ אֶת שֶׁל אָבִיו.

הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשְּׁבִי,

פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ,

וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו;

וְאִם הָיָה אָבִיו חָכָם,

פּוֹדֶה אֶת אָבִיו,

וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, בבא מציעא • הפרק הבא >>

משנה בבא מציעא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב