משנה ראש השנה א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק א · משנה ז | >>
אב ובנו שראו את החודש, ילכו.
לא שמצטרפין זה עם זה, אלא שאם יפסל לא אחד מהן, יצטרף השני עם אחר.
רבי שמעון אומר: אב ובנו וכל הקרובין, כשרין לעדות החדש.
אמר רבי יוסי: מעשה בטוביה הרופא, שראה את החודש בירושלים, הוא ובנו ועבדו משוחרר, וקיבלו הכהנים אותו ואת בנו, ופסלו את עבדולג.
וכשבאו לפני בית דין, קיבלו אותו ואת עבדו, ופסלו את בנו.
אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵלְכוּ;
- לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
- אֶלָּא שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אָב וּבְנוֹ, וְכָל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- מַעֲשֶׂה בְּטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא,
- שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא וּבְנוֹ וִעַבְדּוֹ מְשֻׁחְרָר;
- וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
- וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ.
- וּכְשֶבָּאוּ לִפְנֵי בֵּית דִּין,
- קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ,
- וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ:
אב ובנו,
- שראו את החודש - ילכו.
- לא - שמצטרפין זה עם זה,
- אלא - שאם ייפסל אחד מהם,
- יצטרף השני - עם אחר.
- שראו את החודש - ילכו.
- רבי שמעון אומר:
- אב ובנו - וכל הקרובים,
- כשרים לעדות החודש.
- אב ובנו - וכל הקרובים,
- אמר רבי יוסי:
- מעשה בטוביה הרופא,
- שראה את החודש - בירושלים,
- הוא - ובנו, ועבדו משוחרר.
- קיבלו הכהנים - אותו, ואת בנו.
- ופסלו - את עבדו.
- וכשבאו לבית דין -
- קיבלו - אותו, ואת עבדו.
- ופסלו - את בנו.
מי שמכשיר עדות החדש בקרובים, יביא ראיה מן הפסוק "ויאמר ה' אל משה... החדש הזה לכם"(שמות יב, א), עדות זו תהא כשרה בכם.
וחכמים אומרים, עדות זו תהא מסורה לכם, פירוש כי ראיית הירח עניינה יהיה מסור לבית דין, לא לכל אדם שיראה אותו, שיוכל לקבוע חג כפי ראייתו.
ואין הלכה כרבי שמעון:
אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש - דאמר להו רחמנא למשה ולאהרן (שמות יב) החדש הזה לכם, עדות זו של חדש תהא כשרה בכם ואע"פ שאתם אחים. ורבנן דפליגי עליה אמרי, החדש הזה לכם, עדות זו תהא מסורה לכם, לגדולים שבדור כמותכם לב. ואין הלכה כרבי שמעון:
שאם יפסל אחד מהן. פירש"י יכשל בפיו כשיבדקוהו כדלקמן והרמב"ם כתב בפ"ב מהל' ק"ה שאם ימצא אחד מהן פסול מפני שהוא גזלן וכיוצא בו משאר הפסלונות:
כשרים לעדות החדש. כתב הר"ב ורבנן כו' מסורה לכם כו'. כמותכם. מסיים רש"י שיקבלו העדות ויקדשו החדש:
ופסלו את עבדו. סברי לה כר"ש דמכשיר בקרוב ודרשו נמי כשרים ומיוחסים למעוטי גר וממזר כדדרשינן מאתך בדומין לך במשנה ב' פ"ד דסנהדרין. תוס':
(לא) (על המשנה) יפסל פירש"י יכשל בפיו כשיבדקוהו כדלקמן. והר"מ כתב שמא ימצא אחד מהן פסול מפני שהוא גזלן וכיוצא בו משאר הפסלנות:
(לב) (על הברטנורא) שיקבלו העדות ויקדשו החדש. רש"י:
(לג) (על המשנה) עבדו. ס"ל כר"ש דמכשיר בקרוב. ודרשו נמי כשרים ומיוחסים כדדרשינן מאתך בדומין לך. תוספ':
ילכו: משמע אפי' בשבת ובגמ' איתא דרב חנן בר רבא הוה תני קמיה דרב ר' יוסי אומר אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש א"ר שמעון מעשה וכו' ומש"ה נמי כשהיה אומר לפניו הלכה כר"ש לא א"ל ולא מידי: ונלע"ד דצריך להגיה בגמ' אמר שמואל אין הלכה כר"ש שכן הוא בפי' הרמב"ם ז"ל גם ביד שם:
יכין
לד) ופסלו את עבדו דס"ל דבעינן מיוחסים.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת