לדלג לתוכן

משנה חלה ד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ד · משנה ב | >>

איזה הוא מין במינו? החיטים אינן מצטרפות עם הכל, אלא עם הכוסמים.

השעורים מצטרפות עם הכל, חוץ מן החיטים.

רבי יוחנן בן נורי אומר: שאר המינים מצטרפין זה עם זה.

אֵיזֶה הוּא מִין בְּמִינוֹ?

הַחִטִּים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל,
אֶלָּא עִם הַכֻּסְמִים.
הַשְּׂעוֹרִים מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל,
חוּץ מִן הַחִטִּים.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר,
שְׁאָר הַמִּינִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:

ואיזה הוא מין במינו? -

החיטים -
אינן מצטרפות עם הכל - אלא עם הכוסמין.
השעורים -
מצטרפות עם הכל - חוץ מן החיטים.
רבי יוחנן בן נורי אומר:
שאר המינין - מצטרפין זה עם זה.

זה "הצירוף" - אין עניינו שתתערב העיסה כולה ויהיה הכל אחד, לפי שכבר קדם כי חמשת המינים מצטרפין זה עם זה, אבל עניינו שיסדרו עיסה אצל עיסה אחרת ותדבק בה, כמו שאמר "נגעו זה בזה".

ורוצה באמרו שאר המינים- שאר חמשת מינין, והם שבולת שועל וכוסמין ושיפון.

והלכה כרבי יוחנן בן נורי:

החטים אינן מצטרפות עם הכל. והא דתנן בריש מכילתין דכל ה' מינין מצטרפין בירושלמי בפ"ק (הל' א) משני ר"י ההוא בבלול והכא בנשוך ובריש כלאים הארכנו:

ר' יוחנן בן נורי אומר שאר המינים מצטרפין. כגון שבולת שועל ושיפון דלתנא קמא אין מצטרפין אלא הנך דקתני כדאיתא בירושלמי (הל' ב) אבל שאר מינין לא ואתא ר' יוחנן בן נורי למימר דשאר מינים נמי מצטרפין:

ירושלמי (הל' א) מה שיירתה רב הונא אמר אם אומר אתה שיפון מין כוסמין מצטרף עם החטין שבולת שועל מין שעורין אין מצטרפין עם החטין ר' יוחנן בן נורי אמר שאר המינין מצטרפין זה עם זה אית תנאי תני כל המינין מצטרפין זה עם זה על דעתיה דהך תניא ברא מה בין הנשוך מה בין הבלול א"ר יודן אבוי דר' מתניה כשחלקן והוסיף עליהן נשוכין חייבין בלולין פטורים פי' כגון קב חטים וקב שעורין שנשכו וחלקן והוסיף על קב חטים רובע חטים ועל של שעורים רובע שעורים דאי נשוך חבור בהן הרי כבר נתחייבו בחלה ומה שהוסיף פטורה כדאמרינן בירושלמי דפרקין דלעיל (הל' ד) שני ישראלים שעשו ב' קבין וחלקן והוסיף זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר היה להן שעת חובה ונפטרו ובענין זה יש חילוק בין נשוך לבלול דכי קאמר תנא בהא דכל המינים מצטרפין אף בנשוך היינו להחמיר אבל בלול בין להקל בין להחמיר הלכך נשוכין וחלקן והוסיף חייבין בלולים וחלקן והוסיף פטורין מיהו תימה כשהוסיף על מה שכבר נתחייב למה לא יצטרף לחייב את התוספת כמו שפירשתי בפירקין דלעיל גבי שאור שנטל מעיסה שלא הורמה חלתה ונתנו לעיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר דמפרש בתוספתא שמביא קמח ממקום אחר ומצרפן לחמש רבעים לחייב עליו לפי חשבון וצריך לומר דהכא איירי כשהפריש חלתו ואח"כ הוסיף וכן ההיא בשני ישראלים שעשו שני קבין כשהפרישו החלה והיינו דקאמר שכבר היה להן שעת חובה ונפטרו ע"י הרמת חלה:

החטים אינן מצטרפות עם הכל - אם היו שתי עיסות אחת של חטים ואחת של מין אחר מחמשת המינים, ואין באחת מהן שיעור חלה ונושכות זו בזו:

השעורים מצטרפות עם הכל - אף עם הכוסמין, ואע"ג דמין חטים הן, לאו דוקא מין חטים אלא מין שעורים ואף מין חטים, והכי פרישנא לה בריש פרק קמא:

שאר המינים מצטרפין זה עם זה - כגון כוסמין ושבולת שועל ושיפון. והלכה כר' יוחנן בן נורי:

איזהו במינו וכו'. עיין ריש כלאים ובפירוש הר"ב מ"ז פ"י דמנחות:

[ר' יוחנן בן נורי אומר וכו'. כ' הר"ב והלכה כר' יוחנן בן נורי. וכן כתב הרמב"ם. וטעמא כתב הכסף משנה פרק ז' מהלכות בכורים]:

.אין פירוש למשנה זו

השעורים מצטרפות עם הכל:    בריש כלאים הקשה רבינו שמשון ז"ל וז"ל וא"ת כיון דהנך מינים כלאים זה בזה היאך מצטרפים הא תנן בס"פ שני דתרומות כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה ותירץ דגבי חלה הטעם תלוי לפי שעיסותיהן דומות זו לזו ועוד תירץ דכשיש בכל אחת חיוב חלה בפני עצמו אין תורמין ממין על שאינו מינו וכן מוכח בתוספתא דחלה עכ"ל ז"ל וכתירוץ הראשון תירץ ג"כ הר"ש שירילי"ו ז"ל והוא בתוס' פ' כל שעה (פסחים דף ל"ה) גמרא דבחטים ובשעורים ובכוסמין וכן תירץ ג"כ שם הר"ן ז"ל:

ר' יוחנן בן נורי אומר שאר המינים מצטרפים וכו':    דלת"ק אין מצטרפין אלא הנך דקתני אבל שאר המינים לא ואתא ריב"נ למימר דשאר מינים נמי מצטרפין. ועיין בבית יוסף יורה דעה ריש סימן שכ"ד. וע"ש בספר הלבוש סעיף ב'. וז"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל בירוש' משני דת"ק ה"ק דחטים אב ותולדותיו דהיינו כוסמין ושיפון והיינו דמצטרפין עם כוסמין וכי קתני ואינו מצטרף עם חטים גופייהו ולא עם שעורים ולא עם תולדותיו דוקא בחטים חמירי דשעורים קילי דמצטרפי אב ותולדותיו עם תולדת חטים אבל פשיטא דאינו מצטרף עם חטים ואפי' תולדיו עם חטים גופייהו וכי קתני השעורים עם הכל ר"ל עם כל התולדות ומידי דהוי תולדה דידי' דהיינו שבלת שועל לא מצטרפא עם חטים עצמן וכ"ש חטים גופייהו עם שעורים גופייהו ומודה ת"ק דשעורים ושבלת שועל מצטרפין עם כוסמין ושיפון דכוסמין ושיפון לאו חטים גמורים חשיבי דתולדה עם תולדה הוי דהא דאמרינן דתולדת חטים כחטים דמו היינו לגבי חטים לקולא להצטרף עם החטים עצמן אבל לא לחומרא לומר דכי היכי דחטים לא מצטרפי עם שעורין ותולדתן וכן תולדתן דשעורים עם החטים אסור ה"נ תולדת חטים לא מצטרפי עם תולדת שעורים הא ליתא דתנן השעורים מצטרפין עם הכל ואי תימא דלא מצטרפי שעורים אלא עם שבלת שועל מאי עם הכל אלא ודאי כדאמרן ועלה פליג ר' יוחנן וא"ל לת"ק דודאי אבות זה עם זה שנו חכמים ולא תולדות וכי היכי דאתה מודה דשעורים מצטרפים עם תולדת חטים ה"נ חטים עם תולדת שעורים [הגה"ה נלע"ד שר"ל עם שבלת שועל] וכל שכן עם תולדותיו דהיינו עם כוסמין ושיפון ואין צריך לומר שעורים גופייהו דמצטרפי' עם תולדת חטים. כללא דמילתא לת"ק חטים גופייהו אין מצטרפין לא עם שעורין ולא עם תולדותם אלא עם תולדתם דחטים דהיינו כוסמין ושיפון ולא שעורים ותולדתן עם חטים דוקא אבל עם תולדת חטים שרי וריב"נ פליג דכי היכי דשעורים עם תולדה דחטים שרי ה"נ חטים דהוא אב עם תולדה דאב ועם אב לחוד הוא דלא מצטרפי עכ"ל ז"ל אלא שהלשון אינו מיושב ונלע"ד ששיעורו כך מאי דקאמר בריש מילתי' בירושלמי משני וכו' ה"ק בירושלמי מפורש דת"ק ס"ל דחטים אב ותולדותיו דהיינו כוסמין ושיפון מצטרפין והיינו דקתני דמצטרפי' עם הכוסמין פי' עם התולדות שלו אלא דחדא מינייהו נקט וכי קתני דאב אין מצטרף אלא עם תולדותיו דוקא בחטים דחמירי אבל שעורים קילי וכו' והשאר קל להבין:

שאר המינים:    ה"ר יהוסף ז"ל הגי' שאר מינים בלא ה"א על פי הספרים שהיו בידו. ובירוש' אית תנאי תנו בר' יוחנן בן נורי כל המינים מצטרפים זה עם זה:

יכין

רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינים:    ר"ל כוסמין ושבולת שועל ושיפון ועי' פ"א:

מצטרפין זה עם זה:    ודוקא לענין חיוב מצטרפים אבל אין תורמין מזע"ז [כפ"ב דתרומ' מ"ו]:

בועז

פירושים נוספים