לדלג לתוכן

משנה אבות ה כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ה · משנה כ | >>

יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

הוא היה אומר, עז פנים לגיהנםסה, ובשת פנים לגן עדןסז.

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.

יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר:

הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר,
וְקַל כַּנֶּשֶׁר,
וְרָץ כַּצְּבִי,
וְגִבּוֹר כָּאֲרִי,
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם,
וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ,
שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ,
וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ:

יהודה בן תימא אומר:

הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים.
הוא היה אומר:
עז פנים - לגיהנם,
ובוש פנים - לגן עדן.
כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו -
שתיבנה עירך - בימינו,
ותתן חלקנו - בתורתך, ועם עושי רצונך.

אף על פי שאמר עז פנים לגיהנם צווה בעזות בתוכחת המורים וכיוצא בהן, וכאילו אמר השתמש בקצת הפחיתיות במקומן ברצון השם יתברך ובאמיתתו, כמאמר הנביא "ועם עקש תתפל"(שמואל ב כב, כז). אלא בתנאי שתהיה כוונתך האמת, והוא אמרו לעשות רצון אביך שבשמים.

ומן הטובות שחנן השם יתברך לזאת האומה שיש להם בושת פנים, וכן אמרו שמופתי זרע אברהם שהם ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים.

ואמר "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו"(שמות כ, כ), וכאשר סיפר זה מעלת הבושת, בקש ואמר ה' אלהינו כאשר חננתנו זאת המעלה, כן תחננו להבנות עירך במהרה בימינו:


עז כנמר - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה, כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר, והחזיר שומע קולה ורובעה, ונמר יוצא מבין שניהן. ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים, אע"פ שאין בו גבורה כל כך. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת, כאותה ששנינו לא הביישן למד:

וקל כנשר, לחזור אחר תלמודך, ולא תיגע - כדכתיב (שם מ) יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו:

ורץ כצבי - לרדוף אחר המצות:

וגבור כארי - לכבוש את יצרך מן העבירות:

עז פנים - לפי שהעזות ניכר בפנים כדכתיב (משלי כא) העז איש רשע בפניו סו, לפיכך נקרא עז פנים:

שתבנה עירך במהרה בימינו - כלומר, כשם שחוננתנו זאת המדה, שסימן לזרע אברהם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים [יבמות ע"ט ע"א], כן יהי רצון שתבנה עירך וכו':

עז פנים לגיהנם. שמעיז פניו שלא לעשות רצון אביו שבשמים. ופי' הר"ב דכתיב העז איש רשע בפניו [משלי כ"א כ"ט]. ונאמר ישובו רשעים לשאולה [תהלים ט' י"ח]. ובושת פנים לגן עדן. כמ"ש חז"ל [נדרים כ. ] כל אדם שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא כדכתיב (שמות כ') ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו מד"ש בשם רבינו אפרים ז"ל.

יהי רצון וכו'. פירש הר"ב כלומר כשם שחוננתנו זאת המדה שסימן לזרע אברהם ביישנים וכו' כדפירש"י במעשה דגבעונים בסוף ספר שמואל:

(סה) (על המשנה) עז פנים לגיהנם. שמעיז פניו שלא לעשות רצון אביו שבשמים:

(סו) (על הברטנורא) ונאמר ישובו רשעים לשאולה:

(סז) (על המשנה) ובושת פנים לגן עדן. כמ"ש חז"ל כל אדם שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא. כדכתיב ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. מד"ש:

יהודה בן תימא אומר וכו':    פ' ערבי פסחים (פסחים דף קי"ב) ובטור או"ח ריש סימן ראשון. וכתב שם התחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא ית' לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה בפני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגים ואל תמנע מלעשות המצוה וכן אמר ריב"ז לתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם וכן הוא אומר לענין הבושה שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש וכן אמר דוד המלך עליו השלום ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש אף כי היה נרדף ובורח בין האומות היה מחזיק בתומתו ולומד אף כי היו מלעיגים עליו. ואומר קל כנשר כנגד הראות העין ודמה אותו לנשר כי כאשר שט הנשר באויר כך הוא ראות העין לומר שתעצים עיניך מראות ברע כי הוא תחלת העבירה שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין. ואמר גבור כארי כנגד הלב כי הגבורה בעבודת הבורא יתברך היא בלב ואמר שתחזק לבך בעבודתו. ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים שרגליך לטוב ירוצו וכן דהע"ה היה מתפלל על שלשתם אלא ששינה הסדר ואמר הדריכני בנתיב מצותיך על הרגלים ואמר אח"כ הט לבי ואמר אח"כ העבר עיני מראות שוא והזכיר הטיה בלב ובעין העברה וכו' ע"ש. וכתב שם בבית יוסף ומה שכתב ואמר גבור כארי כנגד הלב ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים וכו' שזהו הסדר במה שאמרו העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין ומה שהקדים יהודה בן תימא רץ כצבי לגבור כארי אפשר שטעמו לומר הוי קל לעצום עיניך מראות ברע כדי שתוכל להיות רץ כצבי לעבודתו שאם לא תעצים עיניך מראות ברע אולי לא תהיה רץ כצבי לעבודת בוראך אלא למרות עינו כבודו וזה ע"י הלב שהוא חומד וע"כ צריך שאם לא יכולת להזהר מראות ברע שתהיה גבור כארי לכוף לבך לעבודתו יתברך. עי"ל שלפי שקל כנשר הרצון בו קלות לעצום עיניו מראות ברע ורץ כצבי הוא לרוץ לעבודתו יתברך סמכן זה לזה כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים זה קלותו לעצום עיניו וזה להיות קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה לרוץ לעבודת בוראו ע"כ וע"ש עוד ועיין ג"כ בדרשיותיו של הרב רבינו ר' משה אלשיך ז"ל פ' בהר סיני דף כ"א:

ובוש פנים לג"ע:    הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לאבות כתב נראה לי מדברי רבותינו ז"ל שביישן הוא אצלם מי שיש לו רוב בושת ובוש פנים הוא הממוצע מאמרם ולא הבישן למד ולא אמרו ולא בוש פנים למד ואמרו בוש פנים לג"ע ולא אמרו הביישן ע"כ:

ותן חלקנו בתורתך ועם עושי רצוניך:    גרסינן. וכתוב בביאורי הר"ר ישראל ז"ל שיסד על פי' רש"י ז"ל שבחומש בפרשת כי תצא לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב הני תרי מילי חלופי עזי פנים וחציפי אינון דכלב עז בחיות והחיות עזות יותר כדחזינן ואפ"ה הכלב עז שבהם וכתיב ומצח אשה זונה היה לך ופסל הכתוב את חלופיהם לקרבן ואהא סמכו רבותינו לשנות במשנתנו עז פנים לגיהנום וכו' יהי רצון שיבנה וכו' כלומר ואז יהיה ניכר גריעותם דעזי פנים פי' חליפיהם יפסלו להקרבה ע"כ:

יכין

יהודה בן תימא אומר:    דבשני אופנים ראוי לאדם שישלים א"ע בהן בעולמו. דהיינו, ע"י מעשה, וע"י מניעה ממעשה. וכל א' מאלה שוב מתחלק לב' אופנים, דהיינו, במעשה הגוף, ובפעולת הנפש. לכן אמר הוי וכו':

הוי עז כנמר:    (א) בהשלמתך התלוי במעשה הגוף, תקח א"ע לכל מעשה טוב, ולא תחשוב מי אני ומה חיי שאשתדל אחר מצוה זאת, זה אינו ראוי רק לצדיק גדול, ולא לשפל כמוני. אבל אני אומר לך, שתהיה עז [אונטערנעהמענד] כנמר שלא ישוב מפני כל, אף שאינו חזק כל כך בטבעו:

וקל כנשר:    (ב) ובהשלמתך התלוי בפעולת הנפש, דהיינו בהשכלה בלימוד התורה, שהיא כשמש בהירה מאירה לארץ ולדרים, כשתבוא לענין עמוק שלא תבי בתחלה, לא תתייאש. אלא הוי קל כנשר שאמרו עליו הטבעיים שיתנשא א"ע לרום לעוף ולהציץ דוקא נגד השמש. כן אתה תתעמל להתנשא מול השמש הקדושה הזאת, ויהיה הענין עוד כל כך עמוק, הפוך בה והפוך בה, ולבסוף יפתח ה' לך שערי אורו ותבינו היטב:

ורץ כצבי:    (ג) ובהשלמתך במניעת פעולת הנפש, דהיינו לבלי להתחכם בשכל אנושי במצות התורה, במה שאין האדם יכול להשיגו בשכל אנושי. בזה תהיה רץ כצבי אשר הציד ירדוף אחריו, והוא רק בקלות רגליו ינצל כצבי מיד. כן הרחק מהמינות הזה דרכיך, כי זהו דעת האפיקורסת ומינות אשר נכשלו ונפלו בה רבים. לכן אל תקרב אל פתח ביתה:

וגבור בארי:    (ד) ובהשלמתך במניעת פעולות של הגוף, דהיינו לבלי להסר רסן מתאות היצר שלא תעבור במעשה באחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה. בזה תלבש רוח גבורה כארי לכבוש בכל כח כל תאוות היצר, ולא תאמר כי חלש אתה, חזק ונתחזק וה' יעזרך:

הוא היה אומר עז פנים לגיהנם:    ר"ל אף שיעצתיך להיות עז כנמר, היינו בפנימיותיך נגד עצמך וקטנותך וכדאמרן. אבל השמר לך מלהתרגל להעיז נגד אדם הגדול ממך בשנים או בחכמה, שע"י התרגלך כן, לבסוף תעיז גם נגד תה"ק. להכחיש אותה או את פירוש דבריה המקובל לנו, ונמצאת יורש גיהנם ע"י מדות העזות. ונקרא בעל מדה זו עז פנים, מפני שהיא משחתת כל כך הנפש, עד שנכרת בו בפניו בכל הבטותיו, וכמ"ש העז איש רשע בפניו [משלי כ"א כ"ט]. והוא משום שבפני האדם יש שם החלונות של הה' חושים, דהיינו הראיה בעין, והשמיעה באוזן, והריח באף, והטעם בלשון, והמשוש בשפתים. ומאלה החלונות תשקף הנפש לחוץ. אמנם גם משם ישקיפוה, יפיה או כעירותה. וביותר ישקיפו בה משם מדות העזות שהשתרשה והתאחזה עמה בכל פעולותיה:

ובשת פנים לגן עדן:    שטבעו נועד לנחול ג"ע. שכל מי שהוא בושת פנים לא במהרה הוא חוטא [נדרים ד"כ ע"א]:

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך:    תפלה לא מצינו בכל סדרי משנה, רק כאן, והוא תמוה. ומ"כ ליישב זה ממאי דתנינן סוף סוטה בעיקבא דמשיחא חוצפא יסגי. וה"נ אמרינן [ביצה דכ"ה ב'] דישראל עזין בטבען. להכי קאמר יה"ר שתבנה אתה עירך בחסדך, ולא ע"י חציפותא של העזי פנים. וגם תן חלק העזות שבנו, ותסייענו שנשתמש בה רק בתורתיך, וכהדא דתנינן [ב"ב קל"א א'] ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי. אבל בדברים אחרים לא יסיר מפנינו הבושת פנים, שהיא א' מסמני ישראל, שהם ביישנים, רחמנים, ג"ח [יבמות ע"ט א']:

בועז

פירושים נוספים