מפרשי רש"י על שמות י ח
| מפרשי רש"י על שמות • פרק י' • פסוק ח' |
• א • ב • ג • ה • ח • י • יא • יב • יד • טו • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃
רש"י
"ויושב" - הושבו על ידי שליח ששלחו אחריהם והשיבום אל פרעה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיּוּשַׁב – הוּשְׁבוּ על יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁשָּׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וֶהֱשִׁיבוּם אֶל פַּרְעֹה.
מפרשי רש"י
הושבו על ידי שליח - כי "ויושב" מבניין הופעל, שהוא מקבל פעולה מאחר.
[ז] הושבו על ידי שליח. שכן לשון "ויושב" על ידי אחרים. ומה שצריך להוסיף ש'שלח אחריהם והושיבם אל פרעה' כדי לתקן מלת "את משה ואת אהרן", שלא יתכן אחר מלת "ויושב", ולפיכך פירש ששלח אחריהם והושיבם אל פרעה, והשתא הוי שפיר מלת "את", כי לשון "ויושב" כך פירושו - ויושב על ידי שליח ששלח אחריהם והושיב את משה ואת אהרן. והא דלא כתב 'ויושב משה ואהרן', שלא היה פירושו ששלח אחריהם אלא שהיה אחד מעבדי פרעה מחזיר אותם, ולפיכך כתיב "את משה ואת אהרן" לומר ששלח אחריהם:
"ויושב את משה וכו'" הושבו ע"י שליח וכו' - תחלה פי' ענין התיבה לפי דקדוקה, שמלת "ויושב" היא מבנין הָפְעַל שלא נזכר פועלו. כענין באומרי בנין הָפְעַל משקל "או את הפקדון אשר הָפְקַד אתו". ובנין זה מעולם הוא על ידי פּוֹעֵל אחר שלא נזכר הפועל ההוא. ואמר שזה האחר שלא נזכר לא היה אדם דעלמא שהשיבם דרך מקרה, אלא שליח היה ששלחוהו אחריהם עבדי פרעה הצועקים "עד מתי יהיה זה" וזהו אומרו 'ששלחו אחריהם והשיבום אל פרעה' לשון השבת רבים לרבים, כלומר עבדי פרעה השיבו ע"י שליח את משה ואת אהרן.
רש"י "ויושב" הושבו ע"י שליח ששלחו אחריהם וכו' - כתב עליו הרא"ם כי "ויושב" מבניין הופעל, שהוא מקבל הפעולה מאחר, עכ"ל. ולא ביאר מה הכריחו לרש"י להוסיף ולפרש 'ששלחו אחריהם וכו’'. ונ"ל דיוקו של רש"י הוא מדקאמר "אל פרעה" משמע שפרעה עצמו לא שלח אחריהם, דאם כן "אל פרעה" למה לי, כיון שפרעה שלח אחריהם, פשיטא שהושבו אל פרעה, לכך פירש 'ששלחו אחריהם' מעצמם בלי ציווי פרעה. והיינו דקא מסיים רש"י 'והושיבום אל פרעה' כן נראה לי.