מפרשי רש"י על ויקרא יא יב
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"א • פסוק י"ב | >>
• א • ג • ח • יא • יב • יג • כג • כד • כה • כו • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מא • מג • מד • מז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃
רש"י
"כל אשר אין לו וגו'" - (ת"כ) מה ת"ל שיכול אין לי שיהא מותר אלא המעלה סימנין שלו ליבשה השירן במים מנין תלמוד לומר כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים הא אם היו לו במים אע"פ שהשירן בעלייתו מותר
רש"י מנוקד ומעוצב
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ וְגוֹמֵר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר אֶלָּא הַמַּעֲלֶה סִימָנִין שֶׁלּוֹ לַיַּבָּשָׁה; הִשִּׁירָן בַּמַּיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם"; הָא אִם הָיוּ לוֹ בַּמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִשִּׁירָן בַּעֲלִיָּתוֹ, מֻתָּר (ספרא שם,יא).
מפרשי רש"י
[יא] מה תלמוד לומר כו'. פירוש, שהרי כבר כתיב (פסוק י) "כל שאין לו סנפיר וקשקשת וגו'", מה תלמוד לומר "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת", אלא וכו'. ואם תאמר, לשתוק קרא מ"כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים", ונילף מקרא קמא "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים", ומשמע מדכתיב "במים בימים ובנחלים" שאם היו לו במים, אף על גב דהשירן - מותר, ואין זה קשיא כלל, ד"מים וימים ובנחלים" לא להכי הוא דאתא, דאי להכי הוא דאתא, אם כן לכתוב "במים" ולא לכתוב "בימים ובנחלים", אלא לומר לך דווקא בימים ובנחלים אי אית להו סימנים יאכל, אי לית להו סימנים לא יאכל, אבל בכלים, אפילו אי לית להו סימנים תאכל (חולין דף סו:). ומהשתא, לא נוכל למילף דאם השירן דהוא טהור, דשמא אפילו השירן טמא, והא דכתיב "בימים ובנחלים", הכי פירושו, "בימים ובנחלים" אי לית ליה לא תאכל, אבל בכלים, אפילו לית ליה אכול (כ"ה ברא"ם):
ואם תאמר, סוף סוף לא לכתוב רק "בימים ובנחלים", ולא לכתב "במים", אלא לכך כתב "במים" ללמוד שכל שיש לו שני סימנים במים - אכול, אף על גב דהשירן, ואם כן מקרא קמא נפקא היכא דהשירן, ואין זה קשיא גם כן, דמן "בימים ובנחלים" לא הוי מרבינן לאסור היכא שאין לו סנפיר [וקשקשת] רק ימים ונחלים המושכים מים, אבל חריצים ונעיצים הנובעים - לא, אתא קרא "במים" לרבות הנובעים, כדאיתא בהדיא בחולין (סוף סו ע"ב) מכח כלל ופרט [וכלל], שגם כן הם באיסור אם אין להם סנפיר וקשקשת, ולפיכך הוצרך קרא בתרא (כאן) "כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים" ללמוד היכא דהשירן מותר: