מלבי"ם על שמואל א ב לג
<< | מלבי"ם על שמואל א • פרק ב' • פסוק ל"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכׇל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃
(לג) "ואיש". עתה פי' שלש הקללות האלה שנית כסדרן ובאר פרטיהם, א] נגד מ"ש וגדעתי את זרועך, באר בל יחשוב שלא יהיו בניו שופטים וזקני ישראל רק יהיה להם פרנסה ועסק אחר, לא כן, כי "ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי", שבכ"ז ישארו משרתי מזבח, ויהיו שפלים ונבזים. ב] נגד מ"ש והבטת צר מעון, מבאר שישארו במזבח תמיד על האופן "לכלות את עיניך", לראות גדולתו ביד אחרים שהם בני (אליעזר) [אלעזר] והוא יהיה בעוני וחוסר כל. ג] נגד מ"ש ולא יהיה זקן בביתך, באר שלא ימותו כשהם קטנים שאין הצער גדול כ"כ, רק "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", גדולים, שהאבל רב והצער גדול: