מ"ג שמואל א ב לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א ב · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכׇל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וָאֱנַשׁ לָא אַפְסִיק לָךְ מִן מַדְבְּחִי לְחַשָׁכָא יַת עֵינָךְ וּלְאַפָּחָא יַת נַפְשָׁךְ וְכָל סַגְיוֹת בֵּיתָךְ יְמוּתוּן עוּלֵימִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאדיב" - כמו ולדאיב

"ימותו אנשים" - בחורים אינו דומה אבלו של בחור לאבלו של תינוק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(לג) "ואיש". עתה פי' שלש הקללות האלה שנית כסדרן ובאר פרטיהם, א] נגד מ"ש וגדעתי את זרועך, באר בל יחשוב שלא יהיו בניו שופטים וזקני ישראל רק יהיה להם פרנסה ועסק אחר, לא כן, כי "ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי", שבכ"ז ישארו משרתי מזבח, ויהיו שפלים ונבזים. ב] נגד מ"ש והבטת צר מעון, מבאר שישארו במזבח תמיד על האופן "לכלות את עיניך", לראות גדולתו ביד אחרים שהם בני (אליעזר) [אלעזר] והוא יהיה בעוני וחוסר כל. ג] נגד מ"ש ולא יהיה זקן בביתך, באר שלא ימותו כשהם קטנים שאין הצער גדול כ"כ, רק "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", גדולים, שהאבל רב והצער גדול:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל מרבית" - כל גדולי ביתך ימותו אנשים לא זקנים ולא קטנים כי אם בחורים שאבלותם מרובה

"ואיש לא אכרית" - מכל וכל מבלי לעבוד מי מהם על המזבח אלא ישמשו במזבח ויראו ברעתם להיות להם כליון עינים ודאבון נפש (ועם שאמר לעלי בלשון נוכח ויחידי על הזרע ידבר היות כי זרע האדם יחשב כהוא עצמו)

מצודת ציון

"לכלות" - המצפה לדבר ואינו בא קרוי כליון עינים בלשון מקרא

"ולאדיב" - הוא הפוך כמו ולדאיב והוא מענין צער ותוגה כמו (שם כח סה) ודאבון נפש

"מרבית" - ענין גדול כמו (איכה ב כב)אשר טפחתי ורביתי