לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א ב לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּתְהֵי מִתְתַּכֵּל וּתְהֵי חָזֵי בְעַקְתָא דְתֵיתֵי עַל אֱנַשׁ בֵּיתֵךְ בְּחוֹבִין דְחַבְתּוּן קֳדָמַי בְּבֵית מַקְדְשִׁי וּבָתַר כֵּן אַיְיתִי טַבְתָא עַל יִשְׂרָאֵל וְלָא יְהֵי סִיב בְּבֵיתָךְ כָּל יוֹמַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והבטת צר מעון" - וראית צרתך בצדך בתוך מעוני כאשה הרואה צרתה עמה בבית

"בכל אשר ייטיב את ישראל" - כשיבנה בית עולמים בימי שלמה ותהא טובתם של ישראל שלימה כמה שנאמר שם (מלכים-א ח נו) לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב (שם ה א) יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים וגו' (שם שם ה) וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו כל ימי שלמה (שם פסוק ה)

"ולא יהיה זקן בביתך" - מדה כנגד מדה אתם אכלתם קדשים לפני זמנן בטרם יקטירון את החלב אף אתם תמותון בלא זמן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והבטת" - ענין ראיה והסתכלות

"צר" - כמו ששתי נשים לאיש אחד תקראנה צרות כמו כן יקראו שני כהנים גדולים זה לזה בלשון צר

"מעון" - במעון 

מצודת דוד

"בכל אשר ייטיב" - בכל הימים אשר ייטיב ה' לישראל להיות המקדש על מכונו יביט צר במעון

"והבטת צר מעון" - רצה לומר זרעך יראה צרתו במעון כי יהיה כהן גדול אחר לא מהם (ובלשון שאלה קראו צר עם כי לא יהיו בזמן אחד כי אין כהן גדול כי אם אחד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לא - לב) השאלות (לא) למה כפל מהיות זקן בביתך, ואמר שנית (פסוק לב) ולא יהיה זקן בביתך, ושלישית (פסוק לג) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. ומ"ש והבטת צר מעון, נדחקו

בפירושו. ומ"ש ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי, אינו קללה לפי הסברא:

"הנה ימים באים". חרץ ענשו בג' דברים, א] שיוקח (כבודי) [כבודו], ב] שידל מעשרו ופרנסתו, ג] קוצר ימי בניו. על הא' אמר "וגדעתי את זרעך מהיות זקן בביתך", ר"ל הזרוע שהיה לך במה שהיית זקן (פי' שופט ישראל), אגדע כחך זה ולא יהיה מביתך שופט וזקן ונשיא ישראל, וכ"פ חז"ל בסנהדרין (יד). ב] על דלדול פרנסתו אומר "והבטת צר מעון", תביט תמיד ותראה שה"מעון" שהוא הביהמ"ק יהיה צר לפניך ממצוא בו חית ידך, וזה יהיה "בכל אשר ייטיב את ישראל", כוונתו שגם בעת שתתרבה הטובה על ישראל כמו שהיה בימי שלמה בכ"ז לא תרויח בטובתם, רק תביט צר ומצוק. ג] על קוצר חיי בניו אמר "ולא יהיה זקן בביתך כל הימים", זקן ממש: