מלבי"ם על שמואל א ב כח
<< | מלבי"ם על שמואל א • פרק ב' • פסוק כ"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבָחֹ֣ר אֹ֠ת֠וֹ מִכׇּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כׇּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(כח) "ובחר". מפרש לא נגליתי עליו במצרים בעבור עם מצרים, רק "ובחר" אותו מכל שבטי ישראל, בזה הצד להיות שלוחא דידן לעבוד תחתם ובשליחותם. וכן לא נגליתי עליו בעבור בית פרעה, רק בחרתי אותו "לי לכהן", להיות שלוחא דרחמנא. ומפרש מ"ש שבחר אותו "לי לכהן" היה לג' דברים, א] "לעלות על מזבחי", להקריב קרבנות. ולעלות כמו להעלות מבנין הפעיל, כמו לנחותם את הדרך (שמות יג, כא). ב] "להקטיר קטורת". ג] "לשאת אפוד לפני", ללבוש בגדי קדש שמורים שהוא משרת אלהיו. ונגד מ"ש שבחר אותו מכל שבט אמר שבעבור זה "ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל", שבעבור היותו שלוחם ומלאך הברית העומד בין ה' ובינם, הרימותי שכרו מן האשים. אולם גם בזה אמר תנאי, שלא נתן לו רק האשים, ר"ל דברים המעותדים לאש, כאילו מן הקרבן יש בו חלק הראוי לבעל הקרבן כמו בשר השלמים ואין לכהנים בו מאומה, ויש בו חלק הראוי לגבוה כמו בשר החטאת והאשם ושירי מנחות שהיה ראוי להעלות לאשים ולהיות נקטר עם החלבים והאימורין, וה' וויתר להם מחלקו שלא ינתנו לאשים רק הכהנים יאכלו אותם ואכילתם דומה בעיניו כאילו הקריבם על האש, כמ"ש (ויקרא ו, י) חלקם נתתי אותה מאשי, וכן אמר (שם ז, לה) זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי ה', וא"כ מה ששמו להם חק לקחת במזלג מחלק הבעלים הוא חמס בידם: