לדלג לתוכן

מלבי"ם על שמואל א ב טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שמואל אפרק ב' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ב', ט"ו:

גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ וּבָ֣א ׀ נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃


(טו) ו] "גם". מה שמעל בקדשי שמים, כי "גם" "בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר" כו' "תנה בשר לצלות לכהן", כי הבשר שלקחו אחר קיטור החלב היה בשר מבושל, והוא רצה לפעמים לקחת בשר חי כדי לצלותו, וע"ז לא היה לו חק כי משפט הכהנים מאת העם היה לקחת בהמזלג מן הכיור והדוד, לא נתחים חיים, ולכן אמר "תנה בשר", ר"ל תנה אתה בעצמך כי בזה תרויח בשתים,

א] שתתן כפי שתרצה, שזה יהיה פחות ממה שיעלה המזלג.

ב] ולא יקח ממך "בשר" מבשל כי אם חי, וטוב לך לתת "בשר" חי ממבושל, שתצטרך לטרוח בטרחת בשולו ולתת בו מלח ותבלין: