מלבי"ם על שמואל א ב לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שמואל אפרק ב' • פסוק ל"ו |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ב', ל"ו:

וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃


לו) "והיה". ואז תתקיים גם הקללה השנית שאמר והבטת צר מעון, שכל הנותר מבית עלי "יבא להשתחוות" להכ"ג בעד אגורת כסף ויבקש מאתו שיספחהו אל אחת המשמרות כדי שיהיה לו פת לחם לאכל (ואגורת מענין גרה, וכן ת"י למעות דכסף, והא' נוסף):