מ"ג שמואל א ב לו
<< · מ"ג שמואל א · ב · לו
כתיב:
והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם.
מנוקד:
וְהָיָה כׇּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם.
עם טעמים:
וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לאגורת" - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה.
"וככר" - כך נקרא לחם שלם.
"ספחני" - ענין הקבוץ והדבוק, כמו (ישעיהו יד א) "ונספחו על בית יעקב".
"פת" - הוא פרוסה, כמו (ויקרא ב ו): "פתות אותה פתים".
מצודת דוד
"לאגורת כסף" - בעבור אגורת כסף וככר לחם אשר יקבל ממנו במתנה.
"ואמר" - הנותר בביתך יאמר לו: בבקשה ממך אספני וחברני נא אל אחת ממשמרות הכהנים, לאכול בזה פת לחם. כי יהיה חסר לחם בזולת זה.
"להשתחות לו" - להכהן הגדול אשר יועמד מזרע צדוק.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג שמואל א · ב · לו