מלאכת שלמה על אהלות יד
<< · מלאכת שלמה · על אהלות · יד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא כצ"ל:
שפניה למטה. הצד שפסלו במעצד והשווהו ברהיטני קרוי פנים כמו עשאו פנים דפכ"ב דכלים סימן ט'. ואיתה למתני' בירושלמי דשביעית פ"ג דף ל"ג והתם בעי ולמה תנינן נדבכים ומשני למדת פירוש לאשמועי' אגב אורחיה מדת הדין אדם החוצב אבנים מן ההר וא"ל חברו חצוב לי כך וכך נדבכין שיעור גובה הנדבך ד' טפחים דלא חשיב מקום פחות מד' טפחים בשום דוכתא. ועיין במ"ש שם פ"ג סי' ו':
גבלית. פי' הרא"ש ז"ל גבלית שאין לה פנים ונחתכו ד' קצותיה ומצאתי כתוב עוד אלא שיש לה שמנה פנים ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל. כל שמניקה ע"כ. אמר המלקט בערוך בערך גבלית שם בלבד כתוב כל המעוקה מכאן ומכאן וכו' בעי"ן אבל בכולהו דוכתי כתוב שמניקה ושמא הוא לשון שפוי ונקוי כמו מנקה בלי יו"ד או שיש לה כמין דדים ומניקות הנה והנה ושני הפירושים נכונים כפי הפירושים שהעתקי מפי' הרא"ש ז"ל וי"ס שכתוב בהן כל המעוקם מכאן ומכאן וכו' בעי"ן ומ"ם. וז"ל החכם הר"ס אוחנא ז"ל כל שמניקה מכאן ומכאן נראה לפרש שיוצאין מן הכותל כנגד הפתח בליטה מכאן מצד ימין ובליטה מכאן מצד שמאל כמו שני דדין ויש ביניהן ריוח משוייר באמצע כמו שני דדי אשה שיש ביניהן הפרש באמצע ע"כ. ובספר אגודה כתוב גבלית מפרש בתוספתא שעודף מכל צד ומשייר באמצע ע"כ:
שהן י"ב טפח. אבל אם גבוה יותר מי"ב טפח אין מצטרף ובעי פותח טפח:
שע"ג החלון רום אצבעיים. בתוספתא קתני שיעורו ברום אצבעיים על רוחב הגודל ומיירי בחלון עשוי לתשמיש ששיעורו בפותח טפח. וקאמר דצריך שלא יהא מרוחק מן החלון יותר מאצבעיים:
שע"ג מלא מקדח. שעשוי למאור כל שהוא אפילו גבוה הרבה מן החלון ור' יוסי בעי שלא יהא גבוה הרבה יותר מן החלון אלא מלואו דהיינו מלא מקדח הר"ש והרא"ש ז"ל וכן פירש גם כן הרמב"ם ז"ל. אמנם זה לשונו שם פי"ז דהלכות טומאת מת חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא ע"ג החלון אפילו היה ברוחב הגודל מביא את הטומאה והוא שיהיה גבוה מעל החלון רום אצבעיים או פחות היה למעלה מאצבעיים אינו מביא את הטומאה אא"כ יש בו רוחב טפח זיז זה שע"ג החלון העשויה למאור מביא את הטומאה בכל שהוא ואפילו גבוה כל שהוא ע"כ:
בכל שהוא דברי [ר'] יהושע כך צ"ל. ובתוספתא משמע דרבי ס"ל כרבי יהושע שנתן טעם לדבריו דהחמירו בקנה יותר מבזיז לפי שקנה מיטלטל וזיז אינו מיטלטל ומשמע שדעת הראב"ד ז"ל בהשגות לפסוק כר' יהושע. אכן הרמב"ם ז"ל פסק כר"י בן נורי להקל כיון דמילתא דרבנן היא מן הכסף משנה:
ר' אליעזר מטמא את הבית. ר' אליעזר לטעמיה דמטמא כזית מן המת מודבק לאסקופא לעיל ספי"ב דס"ל דבקל מביא הטומאה לבית ור' יהושע דמטהר לטעמיה הר"ש והרא"ש ז"ל. ונראה דהרא"ש ז"ל גריס ברישא דמתני' טומאה בבית כלים שתחתיו טהורים שכתב טהורים כיון שאינו בפותח טפח ומיירי דכל הזיז הסובב את המת אינו בולט מן הכותל טפח דאם היה בולט טפח היה מביא את הטומאה מן הבית לתחתיו מידי דהוה אשני זיזין זה ע"ג זה והעליון עודף על התחתון פחות מטפח והטומאה תחת התחתון דביניהם טמא אע"פ שאין בעודף פותח טפח כי מצטרף עמו שאר הזיז ומביא את הטומאה תחת כולו הכא נמי אע"פ שאין מן הזיז נגד הפתח אלא שלש אצבעות מצטרף עמו שאר הזיז ומביא הטומאה תחת כולו ואע"פ שאינו בולט מן הכותל אם היה אוכל בפתח טפח היה אהל ומצטרף עם הפתח אם הוא בתוך שלש נדבכים ע"כ וכן פירשו ג"כ הוא עצמו הרא"ש ז"ל בפירושו להלכות טומאה להרי"ף ז"ל והקשה עליו דהרי"ף ז"ל מגרסתו שבכל המשניות שראה הוא ז"ל כן היה כתוב טהורים ע"ש אבל נמקי יוסף פי' שם ר' אליעזר מטמא אע"פ שהדלת סגור ונעול דס"ל לר' אליעזר דרך הטומאה ליכנס כמו לצאת אע"פ שהוא סגור או נעול ע"כ וע"ש נראה שגורס גם הוא טמאים מדפירש כמו לצאת דהיינו כלומר טעמא דרישא דלכ"ע טמאים וכן גירסת הרמב"ם ז"ל וגם הראב"ד ז"ל שם בהשגות:
טומאה תחתיהם תחתיהם טמא ביניהם כל מה שביניהם טמא. כך מצאתי מוגה ברישא ונלע"ד דל"ג מלות כל מה דאי איתא א"כ גם ברישא דרישא ניתני תחתיהן כל מה שתחתיהן טמא אלא ה"ג טומאה תחתיהן תחתיהן טמא ביניהן ביניהן טמא והפירוש ודאי שוה בשניהם דאכל מה שתחתיהן או ביניהן קאי:
[א"ה לכאו' שייך לכאן מ"ש בתחלת משנה הסמוכה.]
טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ומה שתחתיו טהור. כך מצאתי מוגה וכך נראה שהיא גי' ר"ע ז"ל וכך נראה דגריס הרא"ש ז"ל עיין במ"ש בשמו לעיל סימן ד'. ויתכן דלא גרסי' בהדיא במשנה ומה שתחתיו טהור אלא שהוא פירוש. ואית דגרסי טומאה תחתיהן תחת התחתון בלבד טמא ביניהן או על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין אבל תחת התחתון איכא פותח טפח והיא גירסת הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהלכות טומאת מת והראב"ד ז"ל הסכים עמו שהיא גירסא נכוחה ובפי' המשנה ג"כ משמע דגריס הכי הרמב"ם ז"ל ויתכן דמלות תחת התחתון בלבד טמא הוא פי' אבל הגירסא אינה רק טומאה תחתיהן תחתיהן טמא ביניהן או ע"ג כנגדו וכו':
בפי' ר"ע ז"ל והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון. אמר המלקט כתב הרא"ש ז"ל מידי דהוה אקפולים זו ע"ג זו דלעיל בפי"א סימן ג' ולקמן ברפט"ו ע"כ:
[א"ה לכאורה דברים הללו שייכים בתחלת משנה הקודמת:]
יש בהן פותח טפח וכו'. השתא ודאי לא קאי אעודף עליון דאפי' דאינו עודף כלל שייכי דינים הללו]:
טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. פירש הרמב"ם ז"ל שם בחבורו שהרי היא רצוצה וכתב הראב"ד ז"ל אמר אברהם זה שבוש אלא שאין שם כדי שיביא את הטומאה לצדדין ע"כ וכתב מהרי"ק ז"ל דטעמא משום דלא מיקרי רצוצה אלא כשאין שם חלל גבוה טפח אבל הכא הרי יש שם חלל גובה טפח אלא שלפי שאין בגגה רוחב טפח אינה מביאה את הטומאה לצדדין ולדברי רבינו י"ל שמאחר שאין בגגה טפח על טפח על רום טפח טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כל שחסר אחד מאלו דינה כרצוצה ושפיר מקריא רצוצה עכ"ל ז"ל: