"ונחתה קשת נחושה זרועותי" - ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (לקמן לח) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (לקמן ס"ט) מגזרת ננחר כמו נחר מפוח (ירמיהו ו) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג') כמו ננגרה נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה ד"א ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (לקמן לח) הנו"ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם
מלמד ידי למלחמה כשהייתי מצליח במלחמה לא הייתי מתהלל בגבורתי, אלא שהוא היה מלמד ומרגיל ידי למלחמה.
ונחתה קשת נחושה זרועתי: כל כך למד ידי עד שיפילו קשת נחושה מאיבי, והיתה נשברת בזרועתי; וזהו דרך הפלגה. או פרושו כאלו שברוה זרועתי כי לא תועיל להם קשתם עמי. ופרוש נחושה: חזקה כנחושה והוא הברזל החזק; וכן ואת ארצכם כנחשה (ויקרא כו יט). ובמדרש (שוחר טוב): שהיה דוד נוטל קשת נחושה וכופפה. דבר אחר: נוח לו לאדם לכוף קשת נחושה ולא לכוף זרועותיו ל דוד.
"מלמד ידי למלחמה" ולמדני תכסיסי מלחמה, מ"מ לא אצטרך להלחם כי בהפך "ונחתה קשת נחושה זרועותי", שתשבר הקשת ולא ישתמשו בו כלל, וזה האופן האחד שכל הנצחון יהיה בדרך נס ואני אשב בביתי, (האופן השני) שהגם שיתהוה הנצחון ע"י ה' לבד כמו שהיה בנס של סנחריב, בכ"ז ירצה ה' לגדל כבודי כאלו אני הייתי המנצח בגבורתי, וז"ש.
ביאור המילות
"ונחתה". כמו ו¡נ ח£ת¢ה, והוקל כמו ורחבה ונסבה (יחזקאל מ"א):
(לה) וכמעשהו ברגלי כך בידי, כי מלמד ידי למלחמה עם גויי הארץ. ובבמותי הנזכרים שהוא על ישראל, מכביד קשת נחושה בידי כאילו מכנעת ומשברת כח זרועות מלמשוך בקשת, כי אין זה כי אם שהוא יתברך (להרחיקני) [מרחיקני] מן החטא [ועל כן] בעת שאני נגד ישראל ארגיש כבדות, כאילו נחתה קשת נחושה זרועותי, למען הסר מלבי להלחם בישראל:
