מ"ג שמואל ב יב ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו [בעיני] את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו [בְּעֵינַי] אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ ׀ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בעינו בְּעֵינַי֒ אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"בחרב בני עמון" - וכפולה חטאתך מאלו הרגתו בחרבך

"הכית" - רצה לומר צוית לסבב לו המיתה

"מדוע בזית" - רצה לומר הלא גמלתיך הטובה ומדוע בזית את דבר ה'

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מדוע בזית" וכו', ובאר שהגם שיצטדק בדיני ב"ו, לא יצטדק בעיני ה', מצד מה ששני העונות שעשה שהם הריגת אוריה

ולקיחת בת שבע, היה כ"א סבה לחברו. ומפרש "שאת אוריה הכית בחרב", ע"י מה "שאת אשתו לקחת לך לאשה".

ר"ל שהגם שאוריה נתחייב מיתה, בכ"ז אחר שזה נסבב על ידי לקיחת אשתו, שע"י מיתתו יכולת לקחת אותה לקוחין גמורין

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

וזהו (ט) "מדוע בזית את דבר ה'", שאמרתי בת פלוני לפלוני, שבמה שלא המתנת עד אגלגל הדבר לתתה לך ורצית לעשות על ידך טרם זמנה, הורית כי לא האמנת שיתקיימו דברי, וזהו מדוע "בזית את דבר ה'", ועוד כי אילו "את אוריה החתי הכית בחרב", שלא יהיה חרב בני עמון, כי אם חרב בית דין על מרדו במלכות, ואחר כך ואת אשתו היית לוקח לך לאשה החרשתי, כי אז טוב לך, אך "ואותו הרגת בחרב בני עמון", בתמיהה, זו רעה חולה, על כן על זאת דסליקנא מינה, דע כי (י) "ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם", ועל אשר קדמת לקחת את האשה, וגם לא המתנת אחר שבעת הימים לאבלו, על זאת אמר "עקב כי בזיתני", לבלתי קחת אותה על ידי, "ותקח את אשת אוריה החתי", כלומר עודנה בחזקת אשתו, גם שגרושה היתה, ולא המתנת עד שלא תהיה אשתו כלל, עם היות שהיא עתידה ומוכנת להיות לך לאשה על כן.

<< · מ"ג שמואל ב · יב · ט · >>