מ"ג משלי טז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · טז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ
  גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" - ירצה לו שיהיו שלימים עמו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ז): "ברצות ה' דרכי איש" - כאשר ירצה השם יתברך דרכי האיש מפני תום דרכיו, הנה השם יתברך יסיר ממנו הרעות הנכונות לבא עליו, ולזה ישלים אתו כל אויביו, וכל שכן שישמרהו משיעוררו לו מדינים אנשים לא היו שונאיו מקדם. ואפשר שרמז בזה עוד אל העזר האלהי שילוה לו בדעות, ואמר כי ברצות השם יתברך דרכו ישמרהו מהטעות בעיון, עם שגם אויבי האמת בעיון ההוא ישלים עם הדרוש, והם הספקות הנופלות בו מצד המחשבות המקבילות הנמצאות לו. והנה ההשלמה היא הסרת הספק ההוא בשיתבאר שהמחשבה ההיא תתאמת בנושא אחר זולת זה. ואמנם המחשבה שאינה צודקת בעצמה לא יצטרך בה להשלמה אבל שתוסר לגמרי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ברצות" - כאשר ירצה ה' דרכי האיש בהיותם ישרים, אז גם אויביו ישלים עמו ומכל שכן שלא יתעוררו עליו אויבים חדשים. 

מצודת ציון

"ישלים" - מלשון שלום.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברצות ה' דרכי איש", כבר אמר כי רצונו תמימי דרך, שלהשיג רצון מה' צריך שיהיה תם דרך, היינו שלא ימהל ברוחו פניה חיצונית, ועי"ז יעמוד תמיד בתמימות, ואז "ישלים ה' אויביו אתו", שהם אויביו הפנימים שהם ציורי התאוות שיהיו שלמים אתו אחרי שלא יעלה בלבו ציור רע כלל שזה גדר התמימות, וע"י שישלמו אויביו הפנימים ישלים ה' אתו גם אויביו החיצונים, מדה כנגד מדה, כשם שהוא השלים עם ה' אויבי הנפש האלהית, שזה רמז במ"ש גם אויביו ישלים שישלים אויבי ה' עם ה' והם ציורי היצר וכן ישלים ה' אויבי הגוף עמו:  

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ז): "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו" -
שמע רבי, איקפד.
אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה.
אמר ליה: עייא, מי קורא לך בחוץ?
ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין.
ביום תלתין שלח ליה "תא!" הדר שלח ליה דלא ליתי...
לסוף אתא.
אמר ליה: אמאי אתית?
אמר ליה: דשלח לי מר דליתי.
והא שלחי לך דלא תיתי!
אמר ליה: זה ראיתי וזה לא ראיתי.
קרי עליה: ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ז): "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו".

רבי יוחנן אמר: אויביו זו אשתו, שנאמר (מיכה ז ו): "אויבי איש אנשי ביתו". מעשה באשה שקבלה לשלטון בבעלה והתיז את ראשו, ויש אומרים אף התיז את ראשה.

רבי שמואל בר נחמני אמר: זה הנחש. מעשה בנחש אחד שירד לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, ונחש שבבית לא היה יכול לעמוד לו, כיון שיצא לו ירד ומלא אותו עפר.

רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חברו שתים או שלש שנים הוא קושר עמו אהבה, וזה גדל עמו מנערותו ועד זקנותו ואם מצא להפילו בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו. הוא שדוד אמר (תהלים לה י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו...".

אמר רבי אבא: וכי יש גזלן גדול מזה? ואמר שלמה: (משלי כה כא): "אם רעב שונאך האכילהו לחם" - מלחמה של תורה, "ואם צמא הוא השקהו מים" - ממימיה של תורה.

אמר רבי ברכיה: "אויביו", "גם אויביו" - לרבות מזיקי ביתו, כגון פרעושים יתושים וזבובים.

דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" זה אברהם, "גם אויביו ישלים אתו" זה אבימלך: (בראשית כא כב): "ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך".

דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" אלו ישראל, "גם אויביו" זה פרעה שנאמר (שמות טו ט): "אמר אויב", "ישלים אתו" - (שמות יג יז): "ויהי בשלח פרעה...".

<< · מ"ג משלי · טז · ז · >>