ילקוט שמעוני על משלי טז
<< · ילקוט שמעוני על משלי · טז · >>
פסוק ד
דבר אחר: לעדותו, שנאמר (שמות כ יב): "לא תענה ברעך".
פעולתו וכל מעשיו מקלסין אותו.
רבי ברכיה בשם רבי שמעון בן לוי: מי שאין לו ראש בפני הבריות... (ראו ילקוט שמעוני על תהלים יט, רמז תרעב).
שנו רבותינו: ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיטין את הפסח עד דחוה, דברי ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא. וחכמים אומרים: מפשיטין את כלו.
בשלמא רבי ישמעאל, דהא איתעביד ליה צורך גבוה; אלא רבנן, מאי טעמא?
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: דאמר קרא כל פעל ה' למענהו.
והכא, מאי למענהו איכא?
- רב יוסף אמר: שלא יסריח,
- רבה אמר: שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבלה.
ורבי ישמעאל, האי כל פעל מאי עביד ליה?
- מיבעי ליה שלא יוציא את האמורין קודם הפשטת העור. מאי טעמא? אמר ר' הונא בריה דרבי נתן? משום נימין.
דבר אחר: כל פעל ה' למענהו - רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו, שנאמר כל פעל ה' למענהו... (ראו ילקוט שמעוני על יואל ג ה, רמז תקלז).
תנו רבנן: בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטרת ולא רצו ללמד.
שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא של מצרים, והיו יודעים לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן, שהללו מתמר ועולה כמקל והללו מפציע לכאן ולכאן.
וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו למענהו ברא, שנאמר כל פעל ה' למענהו, חזרו לומר יחזרו בית אבטינס למקומן.
שלחו להם ולא באו, כפלו להם שכרן ובאו.
כל פעל ה' למענהו - אלו בעלי תורה, וגם רשע ליום רעה - שאם אינו עושה תשובה מוכן לדינה של גיהנם.
(מתוך רמז תתקנג)פסוק ז
רבי יוחנן אמר: אויביו זו אשתו, שנאמר (מיכה ז ו): "אויבי איש אנשי ביתו". מעשה באשה שקבלה לשלטון בבעלה והתיז את ראשו, ויש אומרים אף התיז את ראשה.
רבי שמואל בר נחמני אמר: זה הנחש. מעשה בנחש אחד שירד לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, ונחש שבבית לא היה יכול לעמוד לו, כיון שיצא לו ירד ומלא אותו עפר.
רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חברו שתים או שלש שנים הוא קושר עמו אהבה, וזה גדל עמו מנערותו ועד זקנותו ואם מצא להפילו בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו. הוא שדוד אמר (תהלים לה י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו...".
אמר רבי אבא: וכי יש גזלן גדול מזה? ואמר שלמה: (משלי כה כא): "אם רעב שונאך האכילהו לחם" - מלחמה של תורה, "ואם צמא הוא השקהו מים" - ממימיה של תורה.
אמר רבי ברכיה: "אויביו", "גם אויביו" - לרבות מזיקי ביתו, כגון פרעושים יתושים וזבובים.
דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" זה אברהם, "גם אויביו ישלים אתו" זה אבימלך: (בראשית כא כב): "ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך".
דבר אחר: "ברצות ה' דרכי איש" אלו ישראל, "גם אויביו" זה פרעה שנאמר (שמות טו ט): "אמר אויב", "ישלים אתו" - (שמות יג יז): "ויהי בשלח פרעה...".
<< · ילקוט שמעוני על משלי · טז · >>