מ"ג משלי א לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · א · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם
  וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משובת פתים" - את אשר לבם שובב "ושלות כסילים תאבדם" - לפי שרואים הרשעים שהם מצליחים נדבקים ברעתם ואינם חוזרין

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משובת פתיים תהרגם". כי זה יהיה סבה שתפול בחירתם ברע פעמים רבות והשלוה אשר בחרו בה הכסילים לבלתי עמול בחכמה תאבדם כי דרכיהם יהיו בזולת חכמה והסתכלות:

ביאור המילות

"כי משובת פתאים". הפתי הולך שובב בדרך לבו מזולת חקירה על מה שראוי וזאת התכונה ממנו תקרא משובה לפי שלא יתקיים בענין אחד אבל פעם יתפתה לענין זה ופעם להפכו לפי העולה על רוחו:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משובת" - ר"ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע, מבלי טורח עול תורה, המרגוע ההיא תהרוג אותם, כי יקבלו גמול.

"ושלות" - היא היא וכפל הדבר במ"ש. 

מצודת ציון

"משובת" - ענינו ההשקט והמרגוע, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת תושעון".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי משובת פתים תהרגם", הפתאים אין יודעים חקי החכמה כלל, והם י"ל שובבות ששכלם שובב, וזה תהרגם, והכסילים הם יודעים חקי החכמה ואינם שובבים בשכלם, רק סרים מדרכי החכמה בעבור תאותם וע"י שרוצים בשלוה ובתענוגי העוה"ז, לכן "שלות כסילים תאבדם" שלוה הזאת תאבד אותם בין בעוה"ז בין בעוה"ב, והוא גרוע מן הריגה שהוא רק בעוה"ז כי הפתאים הם שוגגים וי"ל חלק לעוה"ב, לא כן הכסילים שעושים בזדון:

ביאור המילות

"פתים כסילים". הפתי הוא כיונה פותה אין לב, והכסיל אינו חסר חכמה רק נלוז מחקי החכמה מפני שרוצה בשלוה ותענוגי העוה"ז כמ"ש בכל הספר, והאיבוד הוא יותר מהריגה כמ"ש בכ"מ:
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדםמשובת מגזרת "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג כב). ושלות — תרגום [שגגה] "שלותא".

ואולי לכך אמר בפתאים 'משובה' ובכסילים 'שלוה', כי גדול עונש הכסיל מעונש הפתי, כאשר פירשתי בראש הספר, על כן אינו נענש הפתי אלא על המזיד, והכסיל אף על השגגה.

דבר אחר: משובת מגזרת "בשובה ונחת" (ישעיהו ל טו), ושלות מגזרת "שלו כל בוגדי בגד" (ירמיהו יב א). והטעם, לפי שרואים עצמם שלוים ושקטים, מדמים בנפשותם כי לעולם חוסן, על כן הולכים אחר תאוותם. נמצאת אומר שלוותם ומשובתם תהרגם ותאבדם.

<< · מ"ג משלי · א · לב · >>