מ"ג משלי א לב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם
וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"כי משובת פתאים". הפתי הולך שובב בדרך לבו מזולת חקירה על מה שראוי וזאת התכונה ממנו תקרא משובה לפי שלא יתקיים בענין אחד אבל פעם יתפתה לענין זה ופעם להפכו לפי העולה על רוחו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"משובת" - ר"ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע, מבלי טורח עול תורה, המרגוע ההיא תהרוג אותם, כי יקבלו גמול.
"ושלות" - היא היא וכפל הדבר במ"ש.
מצודת ציון
"משובת" - ענינו ההשקט והמרגוע, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת תושעון".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"פתים כסילים". הפתי הוא כיונה פותה אין לב, והכסיל אינו חסר חכמה רק נלוז מחקי החכמה מפני שרוצה בשלוה ותענוגי העוה"ז כמ"ש בכל הספר, והאיבוד הוא יותר מהריגה כמ"ש בכ"מ:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואולי לכך אמר בפתאים 'משובה' ובכסילים 'שלוה', כי גדול עונש הכסיל מעונש הפתי, כאשר פירשתי בראש הספר, על כן אינו נענש הפתי אלא על המזיד, והכסיל אף על השגגה.
דבר אחר: משובת מגזרת "בשובה ונחת" (ישעיהו ל טו), ושלות מגזרת "שלו כל בוגדי בגד" (ירמיהו יב א). והטעם, לפי שרואים עצמם שלוים ושקטים, מדמים בנפשותם כי לעולם חוסן, על כן הולכים אחר תאוותם. נמצאת אומר שלוותם ומשובתם תהרגם ותאבדם.